נָשִׂיאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשיא
הגייה* nasi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־אא
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ נְשִׂיאָה; ר׳ נְשִׂיאִים, נ"ר נְשִׂיאוֹת; נְשִׂיא־, ר׳ נְשִׂיאֵי־, נ׳ נְשִׂיאַת־
 
חיים ויצמן – נשיאה הראשון של מדינת ישראל.
  1. בהשאלה מן (2): ראש מדינה נבחר ברפובליקה.
    • שמעון פרס נבחר לכהן כנשיא התשיעי של מדינת ישראל.
  2. לשון המקרא שליט, העומד בראש העם או השבט.
    • ”אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר“ (שמות כב, פסוק כז)
    • ”כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל מה, פסוק טז)
  3. לשון חז"ל בהשאלה מן (2): העומד בראש הסנהדרין.
    • רבי יהודה הנשיא קרוי כך, משום ששימש כנשיא הסנהדרין.
    • "בו ביום מינו את הלל נשיא והיה מורה להם בהלכות פסח" (תוספתא, מסכת פסחים , פרק ד, הלכה יד)
  4. בהשאלה מן (3): תפקידו של העומד בראש ארגון או מוסד (מועצה, בית משפט, אוניברסיטה וכד').
    • נשיא בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר.
    • המשא ומתן בין נשיא התאחדות התעשיינים לבין יושב ראש ההסתדרות עלה על שרטון.
  5. ענן, עב.

גזרוןעריכה

  1. מן המקרא ניתן ללמוד שברבות השנים והשינויים במבנה החברה, השתנה גם משמעות המושג "נשיא":
    • בתקופת האבות נשיא משמעותו "ראש בית אב" - "אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם, לְאֻמֹּתָם". בראשית כה טז
    • בתקופת הנדודים וההתנחלות משמעות "נשיא" היתה בהוראת ראש שבט - "וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר וְנָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר. במדבר ב ה
    • בתקופת בית שני נשיא הסנהדרין היה הסמכות-הדתית והלאומית העליונה.
    • ארמית גלילית "נסייא". במגילות בר כוכבא - "שמעון בר כוסבה הנסי" [1],יתכן מלשון "נס" שכן בתעודות אחרות מופיעה התיבה - נשי (נשיא) או שהיה זה עדיין שלב המעבר בלשון העברית בו טרם נתקבעו חילופי שין-סמך, בתקופה זו בולט סגנון כתיבה מקוצר כגון, נבי (נביא), להבי (להביא), וכיו"ב.
  • מצרית קדומה, נְשׂוֹ,נְשׂוֹת . ראו: A41) nsw) היה כנוי למלך מצרים עילית . מופיע גם בצורת nswt. שימש גם בהוראה כללית של 'מלך', מן המילה המצרית נגזרה תיבת 'נְשׂ-שׁ' ns-š בהוראת רשמי . להלן הרוגליף בהגיית - 'נְשׂוֹ' (קרוי ע"ש מלך-אראוס) . ציין גם כנוי גוף 'אני','אנוכי' .
A41

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רמב"ן: "ונשיא בעמך לא תאור" – הנישא על העם, והוא המלך... ולא נתבאר אם יכנס בכלל הנשיא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא בגמרא, והרב רבי משה אמר שהוא בכלל האזהרה הזו (רמב"ם בס' המצות ל"ת שטז ובהלכות סנהדרין כו א)... א"כ יאמר לא תאור כל נשיא בעם שהוא ראש שררה על כל ישראל, בין שתהיה השררה ההיא בממשלת מלכות, בין שתהיה ממשלת תורה, כי נשיא הסנהדרין הוא במעלה העליונה בשררת התורה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נשיא
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשיאים


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא
  1. ידין, עמ'44-45