עב
עָב א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עב |
הגייה* | av |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר ונקבה |
שורש | ע־ו־ב א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ עָבִים או עָבוֹת; עַב־, ר׳ עָבֵי־ או עֲבוֹת־ |
- לשון המקרא מסה צפופה וכהה של טיפות מים הנוצרות כתוצאה מהתעבות של אדי מים המרחפים באוויר.
- ”וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה.“ (מלכים א׳ יח, פסוק מה)
- ”יהוה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
- ”וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת-יְחִידָה בְאֶמְצַע: / עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה“ (וְאִם יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן“ (הקיץ גוע, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גזרון עריכה
- מקביל לסורית: ܥܲܝܒܵܐ (עַבָא).
- ברוב ההופעות במקרא "עָב" מופיע בהקשר לירידת גשם, ויש שטענו על פי זה שהוא מתאר ענני שכבות נמוכים.[1]
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
סימוכין עריכה
- ↑ חנוך אלון, לזיהוי "ענן" ו"עב" במקרא, לשוננו לא,ג (ניסן תשכ"ז), עמ' 180-182.
עָב ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עב |
הגייה* | ׳av |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עָבִים; נ׳ עָבָה, נ"ר עָבוֹת |
- לשון חז"ל עָבֶה, רחב בצדדיו.
- ”קָנֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס. וְאִם הָיָה עָב אוֹ מְרֻסָּס, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָּס.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ו)
- ”אין עושין את המחק צדו אחד עב וצדו אחד קצר“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד ב)
גיזרון עריכה
- משורש מקראי. מקביל לעָבֶה, ראו שם בגיזרון.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
עָב ג עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עב |
הגייה* | ׳av |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ו־ב ב |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ עָבִים |
גיזרון עריכה
- מילה יחידאית. קרובה ל"עָבוֹת" בהוראת: בעל ענפים ועלים מרובים.
- מקביל לסורית: ܥܵܒ݂ܵܐ (עָבָא) - יער, סבך. ערבית: غَابَة (עַ'אבַּה) - יער. ארמית: אבא - יער, השוו: ”מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לט, עמוד ב).
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: thicket
עָב ד (גם: עֹב) עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עב, עוב |
הגייה* | av, ov |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־ב |
דרך תצורה | משקל קַל |
נטיות | הריבוי לפי "עֹב": ר׳ עֻבִּים; ס"ר עֻבֵּי־ |
- לשון המקרא קוֹרָה אֲרֻכָּה וְעָבָה.
- ”וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ו)
- ”וְעָב עֵץ אֶל פְּנֵי הָאוּלָם מֵהַחוּץ. וְחַלּוֹנִים אֲטֻמוֹת וְתִמֹרִים מִפּוֹ וּמִפּוֹ אֶל כִּתְפוֹת הָאוּלָם וְצַלְעוֹת הַבַּיִת וְהָעֻבִּים.“ (יחזקאל מא, פסוקים כה – כו)
- ”המוכר את הספינה מכר את האסכלה ובור המים שבתוכו, אבל לא מכר היצועין והעובין והאיסקופה והבוצית.“ (ירושלמי, מסכת בבא בתרא – פרק ה, הלכה א)
- עברית חדשה קורת תמך אופקית בגשרים, בניינים וכו'. (ימאות) הקורות האורכיות הנושאות על גבן את הסיפון של אונייה או ספינה.
גיזרון עריכה
- 1. נראה שגזור מעב ב או עב ג. הוראת המילה אינה ברורה לגמרי, ראו 'פרשנים מפרשים'.
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
פרשנים מפרשים עריכה
- רבנו חננאל (פירוש ליחזקאל): "והעבים- הן קרשי התקרה. ומפני שהן עבים נקראו עובים."
- תרגום יונתן: "וּסְקִיפָתָא דְאָעָא" - אסקופת עץ.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
קורת סיפון אורכית באונייה
|
ראו גם עריכה
עַב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עב |
הגייה* | av |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל (משמעות משוערת) תיק.
- ”עַב כְּסוּת, וְתַכְרִיךְ כְּסוּת, מִדְרָס. עַב אַרְגָּמָן, וְתַכְרִיךְ אַרְגָּמָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִדְרָס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, טְמֵא מֵת“ (משנה, מסכת כלים – פרק כו, משנה ו)
גיזרון עריכה
- הופעה יחידאית. מופיע במקום אחר בצורה: "עֹבִי". המשמעות לא ברורה דיה, ראו 'פרשנים מפרשים'.
- יתכן שקשור לערבית: عَبَأَ (עַבַאָ) - לסדר, לארוז.
פרשנים מפרשים עריכה
- רמב"ם: "כמו תיבה שמניחין בו הבגדים, ושמו מפורסם ציבה[1]."
- הערוך (עב2): "לֶבֶד שעושין ממנו כסות, זהו עב כסות... עב ארגמן לבד חשוב צבוע ארגמן."
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ יש נוסחאות "עיבה", ועל פיהם אמר ר' בצלאל אשכנזי (מובא במלאכת שלמה) שצריך לקרוא "עֵב".