דשן
דֶּשֶׁן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דשן |
הגייה* | deshen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ש־ן |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ דשנים; דשן־, ר׳ דשני־ |
- לשון המקרא אפר שנוצר משריפת הקרבנות ועצי ההסקה על מזבח העולה בבית המקדש.
- ”וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.“ (ויקרא ו, פסוק ג).
- ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָי לְדַשְּׁנו וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.“ (שמות כז, פסוק ג)
- מאכל מלא ושָׁמֵן,שֶׁמֶן.
- חומר כימי המשמש בחקלאות להעשרת הקרקע במינרלים לשם שיפור הצמיחה של גידולים.
- דשנים ניתנים בדרך כלל דרך הקרקע, לקליטה דרך שורשי הצמחים, או בריסוס, לקליטה דרך העלים.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכה- תרומת הדשן (1)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- זבל (3)
קישורים חיצוניים
עריכהסמוכין
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281 : dṯn