דָּעַךְ עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דעך
שורש וגזרה ד־ע־ך
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא רק בהקשר לאש אור ונושאיהם: היה קרוב לכיבוי. נחלש עד שכמעט חדל.
    • ”אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ (משלי יג, פסוק ט)
    • ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ“ (איוב יח, פסוק ה)
  2. בהשאלה: במובנים שונים.
    • ” חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ“ (ישעיהו מג, פסוק יז)
    • היה קשה להיות עם סבא בבית החולים ולראות אותו פשוט דועך לנגד עיני.
    • המחלוקת בין החסידים למתנגדיהם דעכה עם השנים.
    • בחלוף הזמן, כעסו של הציבור שכך, גם ההתלהבות הראשונית פגה, וההפגנות החלו דועכות.

גיזרון עריכה

  • לפי רש"י ועוד: משמעות הפועל היא קפיצה וניתוק מן המקום, שדרכה של האש להיות קופצת ומסכסת כשקרובה להיכבות. כך עולה מהבנת המילה נדעך המופיעה פעם אחת במקרא ”נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם“ (איוב ו, פסוק יז)
  • גם צורת הסביל דֹּעַךְ נמצאת פעם אחת במקרא, באותו הקשר ומובן ”סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים “ (תהלים קיח, פסוק יב)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה