- (יש לשכתב פירוש זה): נרגע ונח. שתק. פסק מלבעור, לסעור
- ”...וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם.“ (בראשית ח, פסוק א)
- ”אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ; זָכַר אֶת־וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ.“ (אסתר ב, פסוק א)
- ”וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי; וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה.“ (אסתר ז, פסוק י)
- ”אמרו לו השערים מי הוא זה מלך הכבוד, א"ל ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה, כיון שאמר להם כן מיד שככו“ (שמות רבה, פרשה ח, סימן א)
- בשוך הקרבות נתפנה לחקור את האירועים
- המילה מופיע שלוש פעמים במקרא. קרוב ומקביל לשורש ש־ד־ך בארמית. ראו שדך.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | שיכך |
| שורש וגזרה | שׁ־כ־ך |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל
- "אלא הרי אנו מכנין אותו מבריותיו כדי לשכך את האזן מה שיכולה לשמוע" (ילקוט שמעוני שמות רמז רפד)
- שיכך את כעסו
- וְאַת עֲתִידָה לְשַׁכֵּךְ אֲדָמָה, אֶת כָּל כְּאֵבַי... ("אדמה" שיר)
