אש

אֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אש
הגייה*	esh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה (בעבר זו"נ)
שורש	א־שׁ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ אִשִּׁים(לא בשימוש); אֵשׁ־, ר׳ אִשֵּׁי־

שרפה משתוללת

אש בשימוש הנַפָּח

"אש הכפר", ציור פולני מהמאה התשע עשרה

פרש פותח באש בעת רכיבה

1. תופעה של אור וחום בעת שרפתו של דבר־מה, המתבטאת בלהבה.

   • כאשר הייתי ילד אמי הזהירה אותי מפני משחק באש.
   • ”אֵשׁ וְשָׁמַיִם / וְעָפָר וּמַיִם / וּבֵין הַשְּׁנַיִם / יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם“ (פתיחה להספד, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה“ (בראשית טו, פסוק יז)
   • ”והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה י)

2. בהשאלה מן (1): ירי בכלי נשק, עפ"ר נשק חם.

   • החיילים פתחו באש עם תחילת ההסתערות.
   • חילופי האש נמשכו זמן רב.
   • הפסקת האש נכנסה לתוקפה לאחר לחימה עזה וממושכת.

3. בהשאלה מן (1): [פיוטי] רגש עז (במקרא: בעיקר כעס גדול).

   • ”למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי-כן לא יכלו לכבותה, וזו האהבה ללשון העברית היא שהצילתני מהסכנה שארבה לי על דרכי חיי החדשים“ (החלום ושברו – העידן הראשון, מאת אליעזר בן-יהודה, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד“ (ירמיהו טו, פסוק יד)

גיזרון

1. המכפל בשי"ן תנייני והצורה הקדומה היא -ʔiš*.^{[דרוש מקור]}

• ארמית-עתיקה: אשׁ, אֶשָּׁא; אוגריתית: išt; אכדית: išātu.

מובאות נוספות

1

• ”וַיַּשְׁקְ הַכִּכָּר נֹגַהּ זָךְ, / וַיַּצֶּת-אֵשׁ בִּירַק הַסְּבָךְ“ (בערב היום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
• ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
• ”צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ“ (ויקרא ו, פסוק ב)
• ”החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה וכי כל העצים כשרים למערכה“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ב, משנה ג)
• ”תנו רבנן: חתכו ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה צלי אש“ (בבלי, מסכת פסחים – דף עה, עמוד א)

3

• ”יַעֲצֹם אֵשׁ לִבְּךָ וּפָרַץ – הַרְרֵי עֹז וּבָמוֹת עוֹלָם מִלֵּב זֶה יִנָּשֵׂאוּ!“ (הלוויים, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
• ”הוֹי, הֵן בִּלְבָבִי אֵשׁ אַהֲבָה קוֹדַחַת!“ (על הרי וילנא, מאת מרדכי צבי מאנה, בפרויקט בן יהודה)
• ”גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יהוה וּבְאֵשׁ קִנְאָתוֹ תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ“ (צפניה א, פסוק יח)
• ”לָכֵן שָׁמַע יהוה וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל“ (תהלים עח, פסוק כא)

צירופים

• אל תיתן על אש עץ
• אוד מוצל מאש
• אין עשן בלי אש
• אש בוערת בלבו
• אש וגפרית
• אש זרה
• אש חזיתית
• אש חיה
• אש צולבת
• אש קודחת באפו
• אש תמיד
• באפס עצים תכבה אש
• באש ובמים
• בעדת רשעים יוקדת אש
• גלאי אש
• דם ואש ותמרות עשן
• המטיר עליו אש וגפרית
• העביר באש
• הפסקת אש
• חומת אש
• טבילת אש
• כהימס דונג מפני אש
• מכבי אש
• עורב שהביא אש לקנו
• על האש
• על אש קטנה
• עמוד האש
• שטח אש
• שיחק באש
• תרגיל אש

נגזרות

• אִשֶּׁה

מילים נרדפות

• אוּר, נור, דלֵקָה (1)
• זעם, חרון, חרון אף, יקוד, עברה (3)

תרגום

תופעת טבע:

• אנגלית: fire‏‏‏‏
• אספרנטו: fajro‏‏‏‏
• גרוזינית: ცეცხლი‏‏‏‏ (הגייה: צֶצחלי)
• גרמנית: Feuer‏‏‏‏
• הולנדית: vuur‏‏‏‏
• יידיש: פײַער‏‏‏‏
• לטינית: ignis‏‏‏‏
• ספרדית: fuego‏‏‏‏
• ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
• צרפתית: feu‏‏‏‏
• רומנית: foc‏‏‏‏
• רוסית: горение‏‏‏‏

ירי:

• אנגלית: fire‏‏‏‏
• גרוזינית: ხანძარი‏‏‏‏ (הגייה: חאנדזארי)
• גרמנית: Feuer‏‏‏‏
• הולנדית: vuur‏‏‏‏
• ספרדית: fuego‏‏‏‏
• ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
• צרפתית: feu‏‏‏‏
• רומנית: foc‏‏‏‏
• רוסית: горение‏‏‏‏

רגש עז:

• אנגלית: passion‏‏‏‏
• אספרנטו: pasio‏‏‏‏
• גרמנית: Passion‏‏‏‏
• ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
• רומנית: pasiune‏‏‏‏

מידע נוסף

• כיום משמשת המילה במין נקבה, אך במקרא היא משמשת גם במין זכר. ביטויים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן“ (במדבר כא, פסוק כח) ניצבים לצד ביטויים מקבילים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן“ (ירמיהו מח, פסוק מה). כמו כן יש מקרים שבהם משמשת המילה באותו פסוק הן במין זכר הן במין נקבה: ”וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי“ (ירמיהו כ, פסוק ט).

ראו גם

• א"ש
• תבערה
• עשן

 הקטגוריה "אש" בוויקימילון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אש

אִשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איש
הגייה*	ish
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא יֵשׁ, קיים.

   • ”וַתֹּאמֶר חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ“ (שמואל ב׳ יד, פסוק יט)
   • ”עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה“ (מיכה ו, פסוק י)
   • ”אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח“ (משלי יח, פסוק כד)

גיזרון

1. צורה משנית של המילה העברית – יֵשׁ. מקבילות לה בשפות אחרות: أَيْسَ (אַיְסַ, ערבית), iṯ (אוגריתית), אִית (ארמית).

פרשנים מפרשים

(ע"פ שמואל ב׳ יד, פסוק יט בהגדרה 1)

• מצודת דוד: "אם אש – אם יש".
• מצודת ציון: "אש – הוא כמו יש".
• רלב"ג: "אם אש – פירשו בו אם יש".
• רד"ק: "אם איש – אש חסר יו"ד והוא כמשמעו וי"ת אם אית כמו היש".
• רש"י: "אם אש – כמו אם יש כמו היש".

מילים נרדפות

• יש

ניגודים

• אין

תרגום

• איטלקית: c'è‏, ci sono‏‏‏‏
• אנגלית: there is‏, there are‏‏‏‏
• גרמנית: es gibt‏‏‏‏
• ספרדית: hay‏‏‏‏
• ערבית: هُنَاكَ‏‏‏‏ (הֻנָאךַּ)
• צרפתית: il y a‏‏‏‏

ראו גם

• הווה