ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
|
- לשון ימי הביניים קיום, מציאות, ממשות.
- הפילוסופיה עוסקת רבות בשאלות הקשורות ביש.
- מופיע בתלמוד בבלי: ”וְיֵשׁ נִסְפָּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, אָמַר מִי אִיכָּא דְּאָזֵל בְּלֹא זְמַנֵּיהָ אֵין כִּי הָא דְּרַבּ בִּיבִּי“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף ד, עמוד ב).
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
יֶשְׁךָ יֶשְׁנִי יֶשְׁנוֹ יֶשְׁכֶם יֶשְׁכֶן
|
- לשון המקרא קיים, נמצא.
- ”וְגַם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ-לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסוֹר כָּל-דָּבָר“ (שופטים יט, פסוק יט)
- ”כִּי מְנַסֶּה ה' אלהכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'“ (דברים יג, פסוק ד)
- ”[...] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ [...]“ (מלכים ב׳ י, פסוק טו)
- ”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם“ (אסתר ג, פסוק ח)
- "יש בי אהבה, / והיא תתעורר ותיגע. / יש בי אהבה / והיא תנצח." (יש בי אהבה, מאת ארקדי דוכין)
- "לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / גַּם כְּשֶׁעָצוּב לָךְ / יֵשׁ לָךְ אוֹתִי / לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / אֲנִי כָּאן." (יֵשׁ לָךְ אוֹתִי, מאת צוף פילוסוף)
לדעת חלק מהלשונאים הביטוי "יש את" אינו תקני בעברית משום שהדבר שישנו הוא הנושא במשפט, ואילו את באה לפני מושא בלבד.
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
מילת קריאה
|
מין |
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
|
- [סלנג] קריאה המביעה הצלחה, שמחה או התרגשות.
- יש! נחלנו הצלחה!
- נִצַּחְנוּ בַּמִּשְׂחָק! יֵשׁ!
- כנראה שאילה מלועזית על פי דמיון בצליל.
מילים נרדפות
עריכה
- ↑ התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120