שְׂרֵפָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שריפה
הגייה* srefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות שְׂרֵפַת־; ר׳ שְׂרֵפוֹת
 
שריפה
ארבע מיתות בית דין

סקילה | שריפה | הרג | חנק

  1. דְּלֵקַת אֵשׁ.
    • ”בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי לִשְׂרֵפָה (אִם תֵּבְךְּ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
    • ”הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה (ירמיהו נא, פסוק כה)
    • ” כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
    • "ריח של שריפות/ושוב קשה לראות/שמלווה אותנו מסך של ערפל" (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
  2. לשון חז"ל סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שריפה
  ערך בוויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריפות


השורש שׂרף
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הבערה באש
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים

עריכה
שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף

(ב׳ פעוּל: שָׂרוּף)

יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף
נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-