שְׂרֵפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שריפה
הגייה* srefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות
 
שריפה
ארבע מיתות בית דין

סקילה | שריפה | הרג | חנק

  1. דְּלֵקַת אֵשׁ.
    • ”בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי לִשְׂרֵפָה (אִם תֵּבְךְּ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
    • ”הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה (ירמיהו נא, פסוק כה)
    • ” כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
  2. לשון חז"ל סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שריפה
  ערך בוויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריפות


השורש שׂרף
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הבערה באש
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף, שָׂרוּף יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף
נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-