חנק

יש להוסיף לדף זה את הערך: חַנָּק.

חָנַק

לשון חז"ל לחץ על הגרון ומנע מעבר אויר, עפ"ר גרם למוות.
- ”הצפור נשתתקה. – הוא חנק אותה – אמרתי. כשיצא אמרתי לו: – אמלוק אותך, אם נגעת בצפור לרעה!“ (הקנרית, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)
- הרי שהיה חונק את חברו בשוק ומצאו חברו ואמר לו הנח לו.
- ”סכין כל מיני סיכות [אבל אין מושחין את המעיין ואין חונקין בשבת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ו)
- ”אשה חונקת את עצמה כדי שתיראה בעלת בשר“ (בבלי, מסכת שבת – דף נז, עמוד ב)
בהשאלה: גרם לתחושת מועקה ומצוקה.
- ”“ענן כבד ושחור ירד עלי, חנק אותי”, כתבה רחל. “רציתי לצעוק ולא יכולתי”. מבחינתה זה היה השלב הראשון בדרך למוות.“ (רחל: הכינרתית, מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)
מנע מעבר חמצן לבעירה
- חנק את האש

לשון המקרא [לא בשימוש] המית בנשיכה בצוואר.
- ”אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה“ (נחום ב, פסוק יג)
- ”מחריבין חורי נמלים..נוטל עפר מחורו של זה ונון לזה והן מחנקין זה את זה“ (תוספתא, מסכת מועד קטן – פרק א, הלכה ה)

הפועל מופיע פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.

איור של חנק באמצעות צעיף

ארבע מיתות בית דין
סקילה \| שריפה \| הרג \| חנק

מות כתוצאה מהפסקה של אספקת החמצן למוח.
- ”אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ז, עמוד א)
בהשאלה: תחושה של מועקה ודחק.
- ”בּימים שניתן לנוּ לפעוֹל בּמסגרת מדינית מסוּימת חייבים היינוּ לעבוֹד בּלי להתרפּוֹת וּבלי להרבּוֹת דברים על מקוֹמוֹת הלחיצה של אוֹתה מסגרת. כּשהמסגרת נהפּכת לבית־חנק חוֹבתנוּ לפרוֹץ אוֹתה.“ (גילוּי רצוֹנה של התנוּעה הציוֹנית, מאת ברל כצנלסון, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: חנק (רפואה)

ערך בוויקיפדיה: חנק (הלכה)

המטה בחיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחֲנֹק, נֶחֱנָק, לְהַחְנִיק, מָחֳנָק (מֻחֲנָק) וכיוצא באלה.