פתן
פֶּתֶן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פתן |
הגייה* | peten |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ת־ן |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ פְּתָנִים, פִּתְנֵי־ |
- לשון המקרא פרט ממשפחה של נחשים, הנחשב למסוכן ביותר מביניהם.
- ”חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם; וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.“ (דברים לב, פסוק לג)
- ”וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל־חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.“ (ישעיהו יא, פסוק ח)
- ”חֲמַת־לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת־נָחָשׁ; כְּמוֹ־פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ.“ (תהלים נח, פסוק ה)
- ”רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק; תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה.“ (איוב כ, פסוק טז)
גזרון
עריכה- במקרא מופיעה המילה בקטעי שירה בלבד. המילה מקבילה לשפות שמיות שונות; אוגריתית: 𐎁𐎘𐎐 (בתֿן), ארמית: פתנא, אבלאית: baṯmum (בכתיב ba-ša-mu-um וכן ba-ša-nu-um), אכדית: bašmu. לאור כל אלה משוחזר השורש הפרוטו־שמי של המילה כ"פ/ב־ת'־נ", אך האות הפרוטו־שמית ṯ הופכת בעברית ל־ש, והשפעה ארמית (בארמית האות מתגלגלת ל־ת) לא הגיונית לאור קדמות הטקסטים המקראיים שבהם היא מופיעה. אכן, במקרה אחד במקרא המילה "בשן" (תהלים סח, פסוק כג) עשויה להתפרש כ"נחש", אך צורת המילה "פתן" בעברית נותרה חידה.[1][2]
- באוגריתית מופיעה המלה "בתֿן" בביטויים "לתן בתֿן ברח" ו"לתן בתֿן עקלתן", המקבילים למונחים המקראיים ”לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ“ ו ”לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן“ (ישעיהו כז, פסוק א).[1]
- גם במיתוסים היווניים מופיע נחש מפלצתי בשם Πύθων (פיתון), אך לא ברור אם יש קשר אטימולוגי או שהדמיון מקרי.[1]
- המשפחה הטקסונומית פתניים קיבלה את שמה העברי כאשר הזואולוג ישראל אהרוני העניק שמות מהמקרא למיני הנחשים השונים.[3]
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: elapid
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פתן |
טקסונומיה בוויקימינים: Elapidae |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פתן |
הערות שוליים
עריכה- ↑ 1.0 1.1 1.2 שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "פֶּתֶן", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 641–642
- ↑ Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, Brill, 2015, p. 250
- ↑ פתן באתר מילון אבניאון