פתן

פֶּתֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פתן
הגייה*	peten
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ת־ן
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ פְּתָנִים, פִּתְנֵי־

אל הסער נלחם בנחש על חותם גליל אשורי. הנחש מזוהה כ"בַשמֻ" אכדי, המקביל לפתן המקראי

פתן אלמוגי

1. לשון המקרא פרט ממשפחה של נחשים, הנחשב למסוכן ביותר מביניהם.

   • ”חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם; וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.“ (דברים לב, פסוק לג)
   • ”וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל־חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.“ (ישעיהו יא, פסוק ח)
   • ”חֲמַת־לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת־נָחָשׁ; כְּמוֹ־פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ.“ (תהלים נח, פסוק ה)
   • ”רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק; תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה.“ (איוב כ, פסוק טז)

גזרון

• במקרא מופיעה המילה בקטעי שירה בלבד. המילה מקבילה לשפות שמיות שונות; אוגריתית: 𐎁𐎘𐎐 (בתֿן), ארמית: פתנא, אבלאית: baṯmum (בכתיב ba-ša-mu-um וכן ba-ša-nu-um), אכדית: bašmu. לאור כל אלה משוחזר השורש הפרוטו־שמי של המילה כ"פ/ב־ת'־נ", אך האות הפרוטו־שמית ṯ הופכת בעברית ל־ש, והשפעה ארמית (בארמית האות מתגלגלת ל־ת) לא הגיונית לאור קדמות הטקסטים המקראיים שבהם היא מופיעה. אכן, במקרה אחד במקרא המילה "בשן" (תהלים סח, פסוק כג) עשויה להתפרש כ"נחש", אך צורת המילה "פתן" בעברית נותרה חידה.
• באוגריתית מופיעה המלה "בתֿן" בביטויים "לתן בתֿן ברח" ו"לתן בתֿן עקלתן", המקבילים למונחים המקראיים ”לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ“ ו ”לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן“ (ישעיהו כז, פסוק א).
• גם במיתוסים היווניים מופיע נחש מפלצתי בשם Πύθων (פיתון), אך לא ברור אם יש קשר אטימולוגי או שהדמיון מקרי.
• המשפחה הטקסונומית פתניים קיבלה את שמה העברי כאשר הזואולוג ישראל אהרוני העניק שמות מהמקרא למיני הנחשים השונים.

צירופים

• רב פתן

תרגום

• אנגלית: elapid‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פתן

טקסונומיה בוויקימינים: Elapidae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פתן