אין
אַיִן (גם: אֵין)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אין |
הגייה* | ayin, en |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | א־י־ן (גזור שם) |
דרך תצורה | משקל קַיִל |
נטיות | ס': אֵין-; אני: אֵינֶנִּי (מקראי), אֵינִי (חז"ל); אנחנו: אֵינֶנּוּ; אתה: אֵינְךָ; את: אֵינֵךְ; אתם: אֵינְכֶם; אתן: אֵינְכֶן; הוא: אֵינֶנּו (מקראי)[1], אֵינוֹ (חז"ל); היא: אֵינֶנָּה (מקראי), אֵינָהּ (חז"ל); הם: אֵינָם; הן: אֵינָן; הפסק: אָיִן. |
- (בעיקר בסמוך לפועל בהווה או למקור) מִלַּת עֵזֶר הַמַּבִּיעָה שְׁלִילָה, לֹא.
- ”... כֹּה אָמַר פַּרְעֹה: אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן“ (שמות ה, פסוק י)
- ”לְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה...“ (ויקרא יא, פסוק כו)
- "לעולם אין אתה רואה גולם בלא צורה, או צורה בלא גולם" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק י"ג)
- הֵעָדְרוֹ שֶלׁ דָּבָר, הֵפֶךְ מִן יֵשׁ, קַיָּם, נִמְצָא.
- ”... וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ה)
- ”וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת“ (במדבר כ, פסוק ה)
- ”וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה: אֵין לָהּ וָלָד“ (בראשית יא, פסוק ל)
- ”וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם“ (בראשית לז, פסוק כד)
- ”וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא“ (בראשית לז, פסוק ל)
- "נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר עַד אֵין כּוֹחַ/ אֲנִי רוֹצֶה אֶת אֶסְתֵּר לִשְׁכֹּחַ/ הוֹי לֹא לִזְכֹּר, לַעֲקֹר/ לַעֲקֹר מִלֵּב וּמִמֹּחַ" "נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר", נתן אלתרמן
- לְלֹא, בִּלְעֲדֵי, בְּלִי, הֵפֶךְ מִן עִם.
- כלום, שום דבר
גזרון
עריכה- אוגריתית: 𐎛𐎐 (אִן);[2] בניב המואבי: 𐤀𐤍 (אן);[3] ומקבילה גם באכדית.
- במקורה הפרוטו-שמי מילה ארכאית בעלת הברה יחידה מונעת כפי הנראה בדוּ-תנועה "אַי" [ai] שהסתיימה באינפוף אשר הפך לעיצור הסוגר נ. לפי השערת רוברט חצרוני, המילה שימשה כתחילית שוללת בעלת הברה יחידה מונעת בדו-תנועה נַיִ-, והמילה אין נוצרה משיכול עיצורים אלו, לעומת החיוב שסומן בצליל המונשף h - הֵן במשמעות כֵּן.[4][5][6]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהביטויים
עריכה- אין תחת אין
- כאין וכאפס
- אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול לשתות ולשמוח
- אין יוצא ואין בא
- אין כל חדש תחת השמש
- אין פיו ולבו שוים
- אין קול ואין עונה
- אין טוב מאשר ישמח אדם במעשיו
- אין את נפשי
- לאין מספר
- עד אין חקר
- אין אדם נתפס בשעת צערו
- אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו
- אין אדם רואה נגעי עצמו
- אין אדם חוטא ולא לו
- אין אדם אשר לא יחטא
- אין בוכים על חלב שנשפך
- אין בעד מה
- אין בו מתום
- אין דבר העומד בפני הרצון
- אין דין ואין דין
- אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין
- אין הבור מתמלא מחליתו
- אין הבישן למד
- אין הנחתם מעיד על עסתו
- אין הנדון דומה לראיה
- אין הצר שוה בנזק המלך
- אין הקמץ משביע את הארי
- אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
- אין חיה כזאת
- אין יראת אלהים במקום הזה
- אין כוחו אלא בפיו
- אין לאל ידו
- אין לו שחר
- אין לו אח ורע
- אין לו דמים
- אין לו אלוהים
- אין נביא בעירו
- אינו יודע צורת אלף
- אינו נכוה אפילו ברותחין
- אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה
- אין סומכים על הנס
- אין עשן בלי אש
- אין על מה
- אין פרץ ואין צוחה
- אין פוצה פה ומצפצף
- אין פרי בלא אילן
- אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד
- אין שטן ואין פגע רע
- אין תוכו כברו
- אין תחת אין
תרגום
עריכה- אנגלית: there is no (2) without (3)
- ערבית: لَيْسَ, لا يوجَد (1, 2) بِدون (3)
הערות שוליים
עריכה- ↑ ומופיעה פעם אחת במליצה המקראית הצורה "אֵינֵמוֹ": ”בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ; וְעִם-אָדָם, לֹא יְנֻגָּעוּ“ (תהילים עג, פסוק ה).
- ↑ לוחות UT 1141 שו' 5, UT 129 שו' 19, UT 76 II שו' 4, UT Krt שו' 142, UT 2 Aqht I שו' 19.
- ↑ KAI 181 (מצבת מישע) שו' 24
- ↑ אהרן דולגופולסקי, (באנגלית) מפרוטושמית לעברית, מילנו, איטליה: המרכז על שם חיימיטו למחקר שמי, 1999
- ↑ אדוארד ליפינסקי, (באנגלית) שפות שמיות - תרשים דקדוק משווה, לויבן, בלגיה: הוצאת הספרים פיטרס (סרוק ומפוענח, אך מקוון רק חלקית באתר גוגל ספרים), 2002, ISBN 9789042908154
- ↑ ליפינסקי, עמוד 1243 השערת הקדמת נָי- של רוברט חצרוני
אַיִן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אין |
הגייה* | ayin |
חלק דיבר | מילת שאלה |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קַיִל |
נטיות | הפסק: אָיִן |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא יכול לבוא עם מ' או ל' לפני אֵיזֶה מָקוֹם?, הֵיכָן?, אַיֵּה?.
- ”מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה.“ (במדבר יא, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל-נַעֲרוֹ אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת-הָאֲתֹנוֹת וַנִּרְאֶה כִי-אַיִן וַנָּבוֹא אֶל-שְׁמוּאֵל“ (שמואל א׳ י, פסוק יד)
- ” וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ.“ (נחום ג, פסוק ז)
- ”עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה; דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן;“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה א)
- ”הֵי, צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ / אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת / טוֹב לָשׁוּט, תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם / אֵי בְּלִי אָן הַרְחֵק לִנְדֹּד“ (שִׁירַת הַנּוֹדֵד, מאת אהרון אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
גזרון
עריכה- מקבילה בערבית: أَيْنَ (הגייה: אַיְןָ)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- בלשון הדיבור רווח במיוחד לשאול עפ"י איפה, ואולם במקורות שואלים עם "אין": מֵאַיִן? (וגם: מִנַיִּן?), לְאַיִן?. רבים המדקדקים הפוסלים הוספת אותיות השימוש ל"איפה".