אין לו שחר
אֵין לוֹ שַׁחַר [חֲסַר שַׁחַר]
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אין לו שחר |
| הגייה* | ein lo shakhar |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | נ׳ אֵין לָהּ שַׁחַר; ר׳ אֵין לָהֶם שַׁחַר |
- חסר כל יסוד, אין אמת בדבר.
- "דברי ה.. אין להם שחר (בית יוסף או"ח סימן קנט סעיף ו' בדק הבית)
- "אני רוצה שתדע, שמה ששמעת עכשיו בחדשות אין לו שחר." ("מעריב", 27 בדצמבר 1985, באתר עיתונות יהודית)
- "המספר שניתן ע"י מר פולברייט על מיליון פליטים כביכול אין לו שחר. ("חרות", 7 ביולי 1960, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מקור
עריכה- ”לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה; אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר.“ (ישעיהו ח, פסוק כ)
גיזרון
עריכה- ע"פ הפסוק בישעיה: ”אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר“ (ישעיהו ח, פסוק כ) ההוראה הנפוצה של הביטוי מבוססת על הפירוש שכאן המילה שַׁחַר, בהוראה מושאלת לאור, הארה, שהדברים שנאמרו לפני כן אין להם אור, כלומר אלו דברים שעדיף שיהיו "מוחשכים" משום שהינם חסרי טעם ואין ראוי להקשיב להם.[1]
- ההיגד המקראי מספר הושע מוסב בוולגטה אודות אי-אלו שיאמרו כדבר הזה, שאין לו שחר, ומשכך לא תזרח עליהם השמש משום שבחרו בדרך שלא תצלח.[2] באופן דומה פירש ר"א מבלגנצי: "אין לו לעם הדורש אֹתם ולעצמו לישראל הדורשם שחר ואורה בדרך זה אלא צרה וחשיכה ואפילה יקראהו". שד"ל הקשה על פירוש זה שהשינוי מרבים ליחיד ("יֹאמְרוּ.. לוֹ") מוכיח ש"אין לו שחר" לא חוזר ל"יאמרו" אלא ל"דבר".
- תרגום יונתן: "וְיֵימְרוּן לְכוֹן כְּפִתְגָמָא הָדֵין מִכְּעַן לֵית לֵיהּ מַן דִשְׁחַר וְיַבְעִינֵיהּ". כלומר פירש שהוא משורש שׁ־ח־ר ג בהוראת: בקשה, חיפוש, ביקור (ראו שִׁחֵר), כלומר דבר שאין לו שׁוֹחֵר.