הביטוי מופיע בתנ"ך: ”מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת א, פסוק ט). הביטוי "תחת השמש" או "תחת שמש" מופיע בצורה זאת במקומות אחרים במקרא ובכתובות פיניקיות, וביטויים דומים מוכרים מיוונית, אכדית ועילמית.[1]