בלה
בָּלָה
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בלה |
שורש וגזרה | ב־ל־י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ניזוק בעקבות שימוש רב, שמצבו לא נשמר כראוי.
- ”וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן“ (בראשית יח, פסוק יב)
- ”וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא-בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא-בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ“ (דברים כט, פסוק ד)
- ”הֵן אֲדֹנָי יְהוִֹה יַעֲזָר-לִי מִי-הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם“ (ישעיהו נ, פסוק ט)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהבָּלֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בלה |
הגייה* | bale |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ב־ל־י/ה |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ בָּלָה, ר׳ בָּלִים, נ"ר בָּלוֹת |
- ירוד באיכותו מפאת גילו.
- ” וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים. וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם, וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם; וְכֹל לֶחֶם צֵידָם, יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוקים ד – ה)
גזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: worn out
קישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמים בלים |
בִּלָּה
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בילה |
שורש וגזרה | ב־ל־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא [לא בשימוש] השחית.
- עברית חדשה העביר את הזמן הפנוי, ע"פ רוב בנעימים.
- ”נתן נכנס כולו לחברה ורק שעות מעטות ביום היה מבלה בבית.“ (עצמות ר' שמשון שפירא, מאת אשר ברש, בפרויקט בן יהודה)
- ”– אתמול ביליתי שם כל היום ואיש לא היה, והיום – בא…“ (שמואל בן שמואל, מאת אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה)
- ”עוצם אני את עיני, ורוצה לתאר לי: מהיכן בא המשורר? מתי חי? באיזו סביבה בלה את חייו? ומי היו העפרות, הצביות החשוקות שעליהן שר? – ואין אני יכול לתאר לי מאומה.“ (עמנואל הרומי, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אני מקוה שהייתם ברחובות וביליתם יפה בחגים. אני מקוה, אף-על-פי שהפסימיות, שאינה מרפה ממני, לוחשת לי שלא חגגתם ולא ביליתם, אלא היו אלה סתם יומים בלי עבודה, אגב שיחות נעימות עם נמה.“ (מכתבים שונים, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
- "כשדוד יוצא בערב / לבלות עם חברים; / מתרחץ ומתגלח / את הצווארון מרים." (ודוד יפה עיניים, מאת דורי בן זאב)
גיזרון
עריכה- מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: ”יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם; וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ.“ (איוב כא, פסוק יג), אך המילה מופיעה כאן בכתיב בלבד.[1][2]
- 1. אכדית - belû בהוראת "כבוי" . ערבית - בָּלַא بلاء בהוראת - מרירות,מגפה,שוט [3]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: hang out, spend time (2)
קישורים חיצוניים
עריכה- אילון גלעד, "אורי אבנרי לקח אחריות על המילה בַּלְיָן, אך ייתכן שהכל התגלגל מטעות". הארץ, 30/08/2018
סימוכין
עריכה- ↑ רוביק רוזנטל, "מוצא המילים – בילוי". הזירה הלשונית, 7/10/2015
- ↑ משה הלד, עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית / ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיהכרך טז/ ספר צבי מ' אורלינסקי. 1982תשמ"ב
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 631 : n-q-d
בֶּלָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בלה |
הגייה* | bela |
חלק דיבר | שם פרטי |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- שם פרטי לנקבה.
- ”איני זוכר, אם בו-ביום, או לאחר ימים באה אלינו. אבל אני זוכר שאמרה לאמא בפשטות: אני כלתו של רבי נחום טוביה הזקן. שמי בֶּלָה.“ (בֶּלָה הַפַּאנֶנְקָה, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
- ”איש-איש מהם קיבל מאת קבוצת הצעירים ארבע מג'ידות לחודש, ובשכר זה הרשו הם על דעת עצמם לשלש צעירות שישארו גם הן בתל-אביב לשם שמירה. ואלו הן: אדלר אלישבע; שושני בלה; אשתו של קוירצקי.“ (סעדיה שושני – בית-הדפוס שעשה היסטוריה, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- "פַּעַם בֶּלָה מִתְכּוֹפֶפֶת… / הַבִּטְנָה, הוֹי, מִתְעוֹפֶפֶת!" (גלגולו של מעיל מאת קדיה מולודובסקי בתרגום נתן אלתרמן)
גיזרון
עריכה- מאיטלקית: bella – יָפָה, במקור מלטינית: bellus. ייתכן שהשם מתכתב עם המילה מרוסית: bélaja) белая) – לבנה