השורש ה־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
נטיות הפעלים
עריכה
ה־נ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
| נִפְעַל
|
נֶהֱנָה
|
נֶהֱנֶה
|
יֵהָנֶה
|
הֵהָנֵה
|
לֵהָנוֹת
| הִפְעִיל
|
הֶהֱנָה
|
מַהֲנֶה
|
יַהֲנֶה
|
הַהֲנֵה
|
לְהַהֲנוֹת
| הֻפְעַל
|
-אַיִן
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
הִנָּה
|
מְהַנֶּה
|
יְהַנֶּה
|
הַנֵּה
|
לְהַנּוֹת
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַנָּה
|
מִתְהַנֶּה
|
יִתְהַנֶּה
|
הִתְהַנֵּה
|
לְהִתְהַנּוֹת
|
- שם הפועל בבניין נפעל: "לֵהָנוֹת", מוטה על דרך חז"לית, שבה האות ה' הצרויה שהייתה אמורה להופיע אחרי ל' התכלית נפלה (שהרי היה אמור להיות: לְהֵהָנוֹת כמו לְהֵעָשׂוֹת), ותנועת הצירי עברה אל הל' (ולכן צורת ההגייה הרווחת בדיבור: לֶהֱנוֹת, כביכול, שגויה היא).
ניטים לפי דרך זו בתלמוד פעלים נוספים כגון: לֵהָרֵג, לֵעָשׂוֹת ועוד. הצורה "ליהנות" היא היחידה המשמשת אותנו בדיבור היום-יומי. קראו עוד כאן.
|