רָמָה א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלארמה
הגייה*rama
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשר־ו־ם
דרך תצורהמשקל קַטְלָה
נטיותר׳ רָמוֹת, רָמַת־
רמת קולורדו
  1. חבל ארץ מישורי הנישא לגובה רב.
    • ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה (שופטים יט, פסוק יג)
    • ”עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה“ (ישעיהו י, פסוק כט)
    • ”בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד“ (עזרא ב, פסוק כו)
  2. דרגה, מעמד.
    • כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על רמה של 0.1%.(מיקי פלד, "כותרת הכתבה". כלכליסט, 25/01/2016).
  3. (משחקים) ערך מספרי המודד את כוחה של דמות לפי הנסיון המצטבר שלה.

גיזרון

עריכה
  • מן השורש ר-ו-ם 'עלה, היה מֵעַל'. מקביל לשורש זהה בארמית ר-ו-ם[1] ובסורית ܪ-ܘ-ܡ.
  • 2: מצוי במקרא בצורה היחידאית 'רומה' - ”לֹא תֵלְכוּ רוֹמָה (מיכה ב, פסוק ג) בהוראת "לא תלכו כשמעמדכם עדיין רם"

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רמה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמות

רָמָה ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהר־מ־י/ה
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] הפיל,השליך,זרק.
    • ”וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.“ (שמות טו, פסוק כא)
  2. לשון המקרא [לא בשימוש] דרך (קשת)
    • ”מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ“ (ירמיהו ד, פסוק כט)

גיזרון

עריכה
  • נמצא פעמיים במקרא, בפסוק לעיל ובמקבילו בשמות טו, פסוק א. פועל קרוב גם בארמית "למרמי" "למרמא" (גם בהשאלה לשון קושיא ממקור אחד על משנהו רמינהו).
  • מקביל לפועל באכדית ramû ובערבית רמא (رَمَى) באותה משמעות - זרק, השליך.
  • בלשון אכדית תיבת רֲמוּ ramû משמשת בהוראת רפיון ,שחרור [2] ובהתאמה הביטוי המקראי 'קשת רמיה' שימש בפי מחבר ספר הושע בהוראת קשת שיתרה רפוי משום ששני מפעילי הקשת שלא היו בכוננות טרם דרכוה, פעולה שהצריכה זמן יקר לא מבוטל: ”כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב“ (הושע ז, פסוק טז) בספר משלי תיבת רמיה מתקשרת להוראת: רפיון-נפש ”נֶפֶשׁ רְמִיָּה (משלי יט, פסוק טו) וכתקבולת ניגודית כצירוף 'כף רמיה' משמשת בהוראת רישול כגורם לעוני: ”רָ֗אשׁ (רש) עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר“ (משלי יט, פסוק טו) הביטוי קשת-רמייה המופיע כתואר , רמה-קשת (כמשלח יד) נגזרים משני שורשים הומוגרפים ואינם קשורים בינם בקשר גזרוני

צירופים

עריכה
  • רומה רימונים נגד טנקים (ררנ"ט)

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

רִמָּה א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלארימה
הגייה*rima
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשר־מ־ם
דרך תצורהמשקל קִטְלָה
נטיותר׳ רִמּוֹת
רימות
  1. לרווה של חרק מסדרת הזבובאים.
    • ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה בּוֹ“ (שמות טז, פסוק כד)
    • ”אַף כִּי-אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן-אָדָם תּוֹלֵעָה“ (איוב כה, פסוק ו)

תרגום

עריכה
  • אנגלית: maggot‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רימה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רימות

רִמָּה ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלארימה
שורש וגזרהר־מ־י/ה
בנייןפִּעֵל
  1. נהג שלא ביושר.
    • ”וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר; לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ – לֵאמֹר רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד, וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ ישְׁבִים?“ (יהושע ט, פסוק כב)
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־מִיכַל, לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי וַתְּשַׁלְּחִי אֶת־אֹיְבִי וַיִּמָּלֵט...“ (שמואל א׳ יט, פסוק יז)
    • ”כֵּן־אִישׁ רִמָּה אֶת־רֵעֵהוּ; וְאָמַר הֲלֹא־מְשַׂחֵק אָנִי.“ (משלי כו, פסוק יט)
    • ”וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם – אִם־לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי, יִהְיֶה־לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד; וְאִם־לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי – בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי, יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק יח)
    • "ואם אתם חושבים שאנחנו מגזימים, / ואם אתם חושבים שאנחנו מרמים, / תשאלו את דוד אליהו, / שהיה אתמול כשבאו / אלינו החיות." (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: cheat‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A8%D7%95%D6%BC%D7%9D?lang=he
  2. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 ,ramû ,page- 123