מִישׁוֹר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מישור
הגייה* mishor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־שׁ־ר
דרך תצורה משקל מִקְטוֹל
נטיות ר׳ מִישׁוֹרִים; מִישׁוֹר־, ר׳ מִישׁוֹרֵי־
 
שני מישורים (4) החותכים זה את זה.
  1. [גאוגרפיה] שטח ישר ואופקי, ללא גבעות, מדרונות וכדומה.
    • ”כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה“ (ישעיהו מ, פסוק ד)
    • אחד מודד בחבל ואחד צופה בעיניו - בין בהר, בין בים, בין במישור תוספתא, מסכת עירובין פרק ד
    • עָבְרוּ שָׁנִים. הוּעַם הַפָּז, פְּסָגוֹת הָפְכוּ מִישׁוֹר. "הֵד", רחל המשוררת
    • האגם נמצא בלב מישור רחב־ידיים.
  2. לשון המקרא יושר, צֶדֶק.
    • ”יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה“ (תהלים סז, פסוק ה)
    • זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ, חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ הפיוט "אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים
    • לו בשלום ובמישור הלך האדם את העופות בפגשו אותם, אז בקשוהו העופות גם המה והתענגו בחברתו "תולדות הטבע ב", מנדלי מוכר ספרים
    • וַאֲנִי עֲשׂוֹ הִסְכַּלְתִּי וּבְרִית עוֹלָם הֵפַרְתִּי, כָּל מִישׁוֹר לֹא פָעַלְתִּי רַק הוֹן וּרְכוּשׁ צָבַרְתִּי "וידוי", י"ל גורדון
  3. בהשאלה מן (1): תחום פעילות.
    • בשל המיתון, הממשלה נקטה פעולות במישור הכלכלי: העלאת מסים וקיצוץ תקציבים.
  4. בהשאלה מן (1): [גאומטריה] מרחב דו-ממדי.

גיזרון עריכה

  • משמעויות (1) ו־(2) מופיעות בלשון המקרא (בצטוט ”כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר (תהלים סז, פסוק ה) המילה "מישור" היא תואר־הפועל).
  • משמעויות (3) ו־(4) בעברית החדשה.
  • (2) בבלית בהגיית מישָׁארי mīšari בהוראת צדק . פילון איש גבל מוסר כי במתולוגיה הפיניקית השמות שהופיעו לרוב כצמד - 'משור-וצֻדֻק' נחשבו לאלוהויות שגילו את השימוש במלח (למשמעותו המקראית כחומר-משמר, השוו ברית מלח) , ובפסוק המקראי ניתן להקביל 'מֶלַח' אל השם 'קֳּדָשִׁים' - ”כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה (במדבר יח, פסוק יט)
  • (2) דרגת הקצונה בשירות בתי הסוהר: מֵישָׁר המקבילה לדרגת סגן בצבא היא – כמסתבר – צורת היחיד של המילה מֵישָׁרִים המופיעה במקרא בהקשרים של משפט צדק, כגון "אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט" (תהלים עה, ג), "יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (תהלים צח, ט). מכל מקום מילה זו נושאת משמעות מופשטת, ולא ברור מדוע נבחרה לציון דרגה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מישור