שֶׁפִי, שֶׁפֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפי
הגייה* shefi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־פ־י/ה ב
דרך תצורה משקל קֶטִי
נטיות ר׳ שְׁפָיִים
  1. רק ברבים מקומות גבוהים .
    • ”אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת.“ (ישעיהו מא, פסוק יח)
    • ”קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ירמיהו ג, פסוק כא)
    • ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים.“ (ירמיהו יד, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

  • שמונה פעמים מופיע "שפיים" בספרי הנביאים, ועוד משורש זה בתנך פעם כתאר הפועל, פעם כשם תואר ופעם כפועל. המובן לא לגמרי ברור והפרשנים נחלקו. יתכן שלא בכל המקומות מאותו שורש. רש"י מפרש שפיים – יבלי מים. הרד"ק: על שפיים - על מקומות גבוהים, כמו וילך שפי. מצודת ציון: שפיים - כן נקראו המקומות הגבוהים.
  • "יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי; ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו, לֹא רֻאּוּ" (איוב לג, כה) המילים שפו,שפי נגזרות משורש ש-פ-ה במשמעות של להיות חשוף , חלק .
  • "שפיים" מופיע בספר ירמיהו  : "עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים" (ירמיהו יב;יב), - במשמעות הר חשוף או הר חלק מטרסות (לא מעובד,יתכן שננטש) .
  • שופין (על פי וויקימילון : ש-ו-ף; מארמית: שׁוֹפִינָאׂ), הוא מכשיר הנועד לעיבוד שבבי ולליטוש חלקי מתכת ועץ , שבעזרתו משייפים ומחליקים את חומר הגלם.

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

שֶׁפִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפי
הגייה* shefi
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש {{{שורש}}}
דרך תצורה משקל קֶטִי
נטיות
  1. שקט? במקום גבוה?.

גיזרוןעריכה

  • פעם אחת בלבד במקרא והמובן לא ברור. רש"י מפרש לפי תרגום יונתן (שלו) – יחידי, לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה.

ראו גםעריכה

שֹׁפִי אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־פ־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. מצב רגיעה ומנוחה, ללא חולי וכאב

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

שֹׁפִי בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* shofy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־פ־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. (יש לשכתב פירוש זה): (יהדות) חלק גבוה או עילי באיבר (כגון שריר), הקרוב לגיד שאסור עפ"י היהדות באכילה