דָּפַקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דפק
שורש וגזרה ד־פ־ק, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הכה בחוזקה בדבר־מה.
    • ”הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.“ (בראשית לג, פסוק יג)
    • קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי.
  2. [סלנג] גרם לפגיעה; שינה מצב לרעה.
    • "דפקתי חנויות רבות בכל העיר / פיצחתי כספות מקיר אל קיר" (שיר התשובה, מאת עלי מוהר)
    • אתמול הייתי עייף בזמן הנהיגה ודפקתי את האוטו...
    • אני לא מאמין עליו! השאיר אותנו באמצע שום מקום בלי להגיד מילה. איך הוא דפק אותנו ככה?!
  3. [סלנג] קיים יחסי מין.
  4. [סלנג] התנהל כרצוי, לפי התכנון.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש דפק

השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ד־פ־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּפַק דּוֹפֵק,

(ב׳ פעוּל: דָּפוּק)

יִדְפֹּק דְּפֹק לִדְפֹּק
נִפְעַל נִדְפַּק נִדְפָּק יִדָּפֵק הִדָּפֵק לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל הִדְפִּיק מַדְפִּיק יַדְפִּיק הַדְפֵּק לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק

הערהעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [1])

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

דֹּפֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דופק
הגייה* dofek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־פ־ק
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה מספר פעימות לב במשך דקה.
    • "פחד פתאום החליש בי את הדופק / איזה מזל שאחזת בי חזק!" (מטריה בשניים, מאת נעמי שמר)
    • לקראת סוף האימון הדופק שלי עלה ל-220 והמאמן הכריח אותי לעצור.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

דֶּפֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דפק
הגייה* defek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־פ־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. [סלנג] מצב עגום.
    • פיספסנו את האוטובוס האחרון! איזה דפק.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה


השורש דפק

השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ד־פ־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּפַק דּוֹפֵק,

(ב׳ פעוּל: דָּפוּק)

יִדְפֹּק דְּפֹק לִדְפֹּק
נִפְעַל נִדְפַּק נִדְפָּק יִדָּפֵק הִדָּפֵק לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל הִדְפִּיק מַדְפִּיק יַדְפִּיק הַדְפֵּק לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק

הערהעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [2])

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)