עגום

עָגוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עגום
הגייה*	agum
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ג־ם
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ עֲגוּמָה עֲגוּמִים עֲגוּמוֹת

1. לשון חז"ל שרוי במצב נפשי רע, עצוב ודואג.

   • ”הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יפתרנו (יטיבנו) בפני שלושה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נה, עמוד ב)
   • ”והיו בני ירושלים כותבין לאלכסנדריאה הקטנה עד מתי ארוסי יושב אצלכם ואני יושבת עגומה עליו“ (ירושלמי, מסכת חגיגה – דף ב, עמוד ב)
   • "קִדַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ אוֹתוֹ מִכָּל יָמִים / בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ מְלֶאכֶת עוֹלָמִים / בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים הַשְׁקֵט וּבִטְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה" (יום זה לישראל)
   • "וְלַעֲגוּמַת נֶפֶשׁ תוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ" (נוסח הרמב"ם בברכת ההפטרה)

גיזרון

• מן הפועל עגם המקראי.
• לדעת חלק מהפרשנים גם אַגֵם במקרא ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)

מילים נרדפות

• דאב

ניגודים

• עליז
• שמח

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• דכאוני

עָגוּם ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עגום
הגייה*	agum
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ע־ג־ם
דרך תצורה
נטיות	נ׳ עֲגוּמָה עֲגוּמִים עֲגוּמוֹת

1. לשון חז"ל (נדיר) דיבור שאינו תקין.

   • ”שתה כוס רביעית יצא כל דעתו נשתעממו כל הכליות ונטרף לבו והלשון נפסק מבקש לדבר ואינו יכול אלא לשונו עגום לכך אמרו כהן ששתה רביעית יין פסול לעבודה“ (במדבר רבה, פרשה י, סימן ח)

גיזרון

• מופיעה פעם אחת במדרש הנ"ל קרוב אל עקום. או גמגום.