הקש
הֶקֵּשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | היקש |
| הגייה* | hekesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ק־שׁ ב, גזרת חפ"נ |
| דרך תצורה | משקל הֶקְטֵל |
| נטיות | ר׳ הֶקֵּשִׁים |
- לשון חז"ל אנלוגיה, הכושר להסיק מסקנות על פי דמיון בין שני עניינים או יותר.
גיזרון
עריכה- המילונאי אברהם אבן שושן הגורס כי במקורה (הקיש) נשאלה מערבית בהגיית קִייָשׂ: (قياس) בהוראות: מסקנה-לוגית,מידה,גודל,מימד.
- מן לשון חז''ל הִקִּישׁ ב 'השווה, הסיק מסקנה מהשוואה' נגזר משורש נ-ק-ש בהוראת:'דפק, בא במגע': בניין הפעיל 'הביא במגע' משם 'השווה', כמו להביא במגע ידיים של שני אנשים כדי להשוות אותן. בדומה לאנגלית juxta-position 'הצבה קרוב' כדי להשוות.[1][2]
מידע נוסף
עריכה- חלופה עברית ללועזית אנלוגיה שנקבעה על ידי האקדמיה.[3]
ראו גם
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: analogy
סימוכין
עריכה- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון יסטרוב, הקיש משמע 2.
- ↑ מונחי האקדמיה.