הֶקֵּשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא היקש
הגייה* Hekesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ק־שׁ ב, גזרת חפ"נ
דרך תצורה משקל הֶקְטֵל
נטיות ר׳ הֶקֵּשִׁים
  1. לשון חז"ל אנלוגיה, הכושר להסיק מסקנות על פי דמיון בין שני עניינים או יותר.

גיזרוןעריכה

  • מן לשון חז''ל הִקִּישׁ ב 'השווה, הסיק מסקנה מהשוואה' שהוא משמע מטפורי נגזר מן נ-ק-ש 'דפק, בא במגע': בניין הפעיל 'הביא במגע' משם 'השווה', כמו להביא במגע ידיים של שני אנשים כדי להשוות אותן. בדומה לאנגלית juxta-position 'הצבה קרוב' כדי להשוות.[1][2]

מידע נוסףעריכה

  • חלופה עברית ללועזית אנלוגיה שנקבעה על ידי האקדמיה.[3]

ראו גםעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה