דפקט
דֵּפֶקְטעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דפקט |
| הגייה* | defekt |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ דֵּפֶקְטִים |
- [סלנג] פגם, משהו שאינו כשורה.
- "תל אביב היא עיר קסומה בעיניי, והיא המקום היחיד בעולם שאני מרגישה בו לגמרי בבית; אבל עם כל החן העילאי הזה והאהבה האינסופית שלי אליה, הגברת הנכבדה לגמרי לא חפה מדפקטים" ("עיר החטאים, בדידות בתל־אביב", לרית לוי, 28/9/2005)
- [כינוי גנאי] אדם שאינו מתנהג באופן הגיוני, דפוק.
- מכרת לי מכונית מקולקלת וחשבת שלא אשים לב? מה, אתה דפקט?
- תראי את הדפקט הזה, נוסע עם תא מטען פתוח!