דָּפוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דפוק
הגייה* dafuk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־פ־ק
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ דְּפוּקָה, דְּפוּקַת־; ר׳ דְּפוּקִים, דְּפוּקֵי־; נ"ר דְּפוּקוֹת; דְּפוּק־
  1. [סלנג] כינוי גנאי לאדם שאינו נוהג כשורה, אינו נורמלי, קוקו, מחופף.
    • מכרת לי מכשיר מלא דפקטים וחשבת שאני לא אשים לב? מה, אתה דפוק?
    • ואז, באמצע המסעדה, הוא נעמד על השולחן והתחיל לשיר שירים של זוהר ארגוב, הבנאדם דפוק לגמרי.
  2. [סלנג] אדם שגורלו לא שפר עליו, עני, סובל.
    • אחרי שפיטרו אותי מהעבודה וחברה שלי עזבה אותי הרגשתי דפוק לגמרי.
  3. [סלנג] לא תקין, פגום, אינו מתפקד כהלכה.
    • המחשב שלי דפוק לגמרי. אני חייב לקנות חדש.
  4. [סלנג, צה"ל] זמן ישיבה בכלא צבאי, שאינו נחשב כחלק מהשירות הסדיר.
    • התגייסנו ביחד, אבל לא נשתחרר ביחד. תזכור שיש לי עוד שלושים יום דפוק.

גיזרון

  • בינוני פעול מן דפק כלומר שקיבל מכה ומהלומה. אך ייתכן שבחלק ממשמעותיה ישנה זליגה של משמעות מהמילים באנגלית הקרובות בצלילן: דפקט ודפקטיבי.

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

  • אנגלית: busted‏‏‏‏


השורש דפק

השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ד־פ־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּפַק דּוֹפֵק,

(ב׳ פעוּל: דָּפוּק)

יִדְפֹּק דְּפֹק לִדְפֹּק
נִפְעַל נִדְפַּק נִדְפָּק יִדָּפֵק הִדָּפֵק לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל הִדְפִּיק מַדְפִּיק יַדְפִּיק הַדְפֵּק לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק

הערה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [1])

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • בבניינים קל ונפעל שורש זה נהגה בקרב דוברי עברית רבים בימינו בפ"א רפה גם אחרי שווא נח.