תקין
תַּקִּין
עריכהגם תָּקִין
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תקין |
הגייה* | takin |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ת־ק־ן |
דרך תצורה | משקל קַּטִּיל |
נטיות | נ׳ תַּקִּינָה, ר׳ תַּקִּינִים, נ"ר תַּקִּינוֹת |
- פועל על־פי התקן, פועל כסדרו, כפי שצריך להיות.
- ”לפי אבחון הרופאה בתחילת המחלה, ביום ה- 21 למחלתי כבר הייתי אמור להבריא. זה יותר משמונה ימים שהחום שלי היה תקין.“ (להיות חופשי: נער בגטו לודז' ובמחנות, מאת בן אברהם, בפרויקט בן יהודה)
- ”גם אני בדעתה של רעייתי, שאין לבטל לחלוטין את עדותה ודבריה של בת-הקיבוץ... היא לא בדתה אותו סיפור מלבה. ואין עדות זו עשויה לחזק בלבנו את ההכרה בצדקת הערכתך אתה, ידידי הטוב, שבחיי המשפחה של בתך הכל שפיר ותקין.“ (בילי בוד, מאת הרמן מלוויל, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקור השורש בשפה הארמית. (קרא עוד בסעיף "קישורים חיצוניים" שבערך זה.) מקביל לשורש תִּכֶּן התנכ"י.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- המילה מנוקדת במילון אבן שושן באופן הבא: תָּקִין. [1]
וכן בחלק מן המונחים במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית. http://hebrew-terms.huji.ac.il/
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- עברית תקנית ועברית תקינה, האקדמיה ללשון העברית.
סימוכין
עריכה- ↑ א' אבן שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, כרך ד', עמוד 1474.