ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שפיר
הגייה *
shapir
חלק דיבר
שם־תואר, תואר־הפועל
מין
זכר
שורש
שׁ־פ־ר
דרך תצורה
משקל קַטִּיל
נטיות
נ': שַׁפִּירָה, ר"ז: שַׁפִּירִים, ר"נ: שַׁפִּירוֹת, נ"י: שַׁפִּיר־, נ"נ: שַׁפִּירַת־, נ׳ ר"ז: שַׁפִּירֵי־, נ׳ ר"נ: שַׁפִּירוֹת־
טוֹב וּמְשֻׁבָּח , מְעֻלֶּה בִּתְכוּנוֹתָיו אוֹ בְּמַרְאֶהו ּ.
נִיחָא, מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.
...לבלוע מים רותחים עם גחלי-רתמים...תאמרו: שַׁפִּיר !... חיים נחמן ביאליק , "טעות נעימה", עמ' 381
תה"פ הֵיטֵב, כַּהֲלָכָה.
מארמית: שְׁפַר – נָאוָה, יָפָה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שפיר
הגייה *
shafir
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־פ־ר
דרך תצורה
משקל קָטִיל
נטיות
נ': שְׁפִיר־, ר': שְׁפִירִים, נ"ר: שְׁפִירֵי־
עובר אדם בשק השפיר
לשון חז"ל רקמות הגוף בתחילת התפתחות העובר .
”הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנוּנִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד; וְאִם הָיָה מְרֻקָּם, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ג, משנה ג )
”סִימַן הַוָּלָד בִּבְהֵמָה דַקָּה, טִנוּף; וּבְגַסָּה, שִׁלְיָה; וּבְאִשָּׁה, שְׁפִיר וְשִׁלְיָה – זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּכְּרָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם; וְכֹל שֶׁלֹּא בִכְּרָה, הֲרֵי זֶה לַכֹּהֵן.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ג, משנה א )
"...שפיר מרוקם: תחילת ברייתו של אדם-גופו כעדשה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ג' )
" וכל מי שהפילה דבר שאינו ולד, או שפיר בתוך ארבעים יום [...] אם יצא עימו דם, הרי זו נידה או זבה." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ח )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה-בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.“ (מיכה א , פסוק יא ) יש אומרים מלשון שפופרת (ברטנורא נידה)
טעות נפוצה כיום לקרוא לשק מי השפיר -"שפיר". (אולי השתרש מ"מי שפיר" כביכול המים שבתוך השפיר)