ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפיר
הגייה * shapir
חלק דיבר שם־תואר, תואר־הפועל
מין זכר
שורש שׁ־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות נ': שַׁפִּירָה, ר"ז: שַׁפִּירִים, ר"נ: שַׁפִּירוֹת, נ"י: שַׁפִּיר־, נ"נ: שַׁפִּירַת־, נ׳ ר"ז: שַׁפִּירֵי־, נ׳ ר"נ: שַׁפִּירוֹת־
טוֹב וּמְשֻׁבָּח , מְעֻלֶּה בִּתְכוּנוֹתָיו אוֹ בְּמַרְאֶהו ּ.
נִיחָא, מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.
...לבלוע מים רותחים עם גחלי-רתמים...תאמרו: שַׁפִּיר !... חיים נחמן ביאליק , "טעות נעימה", עמ' 381
תה"פ הֵיטֵב, כַּהֲלָכָה.
מארמית: שְׁפַר – נָאוָה, יָפָה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפיר
הגייה * shafir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ': שְׁפִיר־, ר': שְׁפִירִים, נ"ר: שְׁפִירֵי־
עובר אדם בשק השפיר לשון חז"ל רקמות הגוף בתחילת התפתחות העובר .
”הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנוּנִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד; וְאִם הָיָה מְרֻקָּם, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ג, משנה ג ) ”סִימַן הַוָּלָד בִּבְהֵמָה דַקָּה, טִנוּף; וּבְגַסָּה, שִׁלְיָה; וּבְאִשָּׁה, שְׁפִיר וְשִׁלְיָה – זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּכְּרָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם; וְכֹל שֶׁלֹּא בִכְּרָה, הֲרֵי זֶה לַכֹּהֵן.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ג, משנה א ) "...שפיר מרוקם: תחילת ברייתו של אדם-גופו כעדשה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ג' ) " וכל מי שהפילה דבר שאינו ולד, או שפיר בתוך ארבעים יום [...] אם יצא עימו דם, הרי זו נידה או זבה." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ח ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה-בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.“ (מיכה א , פסוק יא ) יש אומרים מלשון שפופרת (ברטנורא נידה) טעות נפוצה כיום לקרוא לשק מי השפיר -"שפיר". (אולי השתרש מ"מי שפיר" כביכול המים שבתוך השפיר)
ערך בוויקיפדיה: שק שפיר