נאה
נָאֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נאה |
הגייה* | |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | נ־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ נָאָה, ר׳ נָאִים, נ"ר נָאוֹת |
- לשון חז"ל יפה, שמראהו טוב.
- ”קונם שאיני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ט, משנה י)
- ”בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ט, משנה י)
- ”הרואה בני אדם נאין ואילנות נאות או' ברוך מי שככה לו בריות נאות“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה ד)
- מתאים, מתקבל על הדעת.
- ”ואמר לו אישי כהן גדול מה נאה אתה להיות כהן גדול“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק ג, הלכה ח)
- ”לך נאה לדרוש“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד א)
- שימוש מאוחר ונדיר: מענג, גורם הנאה.
- {וערב ונאה לו - מדרש אבא גוריון א:138, הוספה בכ"י ט מסוף המאה ה-15)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: pretty
ראו גם
עריכהנִאָה
עריכהדף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־א־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך.
- ”אין סכין את הכלים אם לנאותן להתעטר בהן מותר“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק טז, הלכה יד)
- ”אמר רב חסדא: לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה. פשיטא, מפני הנשר תנן! מהו דתימא הוא הדין דאפילו לנאותה והאי דקתני מפני הנשר אורחא דמילתא קתני, קמ״ל“ (בבלי, מסכת סוכה – דף י, עמוד א)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל, נפוץ בעיקר בבינוני.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכה- ↑ השוו דרשת חז"ל: ”ואנווהו-התנאה לפניו במצוות“ (בבלי, מסכת שבת – דף קלג, עמוד ב).