מקלקל
מְקֻלְקָל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מקולקל |
הגייה* | mekulkal |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ק־ל־ק־ל |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל (בינוני פעול) |
נטיות | נ׳ מְקֻלְקֶלֶת, ר׳ מְקֻלְקָלִים, נ"ר מְקֻלְקָלִוֹת |
- שאינו תקין, פגום.
- ”כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יב, עמוד א)
- ”ואני עמדתי כנציב-עופרת – אך לבי דפק בי כשעון מקולקל“ (הוד מלכותה בוכה, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אנו רוצים שאפילו הגרועים שבעם יעלו לארץ, אולם אין אנו רוצים שיקום פה יישוב מקולקל“ (לכתנו אל הסוכנות, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- מאכל שאיבד את טריותו ואינו טוב עוד לאכילה.
- ”והפרי שלנו הגיע לתעודתו אחר עידן ועידנים כולו רקוב ומקולקל“ (ארץ-ישראל תחת שלטון-הצבא הבריטי, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה
|
|