שָׁבוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבור
הגייה* shavur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ב־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ שְׁבוּרָה, ר׳ שְׁבוּרִים, שְׁבוּר־
  1. מה שנשבר. שאינו שלם. שחלקיו אינם מאוחדים כנדרש.
  2. [מליצה] הנמצא במצב נפשי שאינו תקין. שרוי בעצב גדול.
    • האב השבור סיפר על תחושותיו מאז הפיגוע.
    • הוא התפלל לפני התיבה בקול שבור וכל הקהל געה בבכיה.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי שבר א.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

שַׁבּוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

שאבור או שאפור. הגיה נפוצה היא שְׁבוֹר.

  1. שמם של שניים ממלכי פרס.
    1. ”ויהי כשמוע רביעה בן נצר את דברי הרואים ויפלו עליו אימה ופחד. ויתן לבניו ולבני-ביתו רכוש רב וישלחם אל עיראק. ויכתוב על אודותם מכתב אל שבור מלך פרס בימים ההם.“ (חַיֵּי מֻחַמָּד: ספר תולדותיו, מאת השאם אבן עבד אל מאלכ, בפרויקט בן יהודה)