רָעוּעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רעוע
הגייה* raua
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ר־ע־עגזרת הכפולים
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ רְעוּעִים, נ׳ רְעוּעָה; רְעוּעַ־, ר׳ רְעוּעֵי־; נ׳ רְעוּעַת־, נ"ר רְעוּעוֹת־
 
מגדל פיזה הנטוי
  1. חָסֵר יציבות, מט לנפול.
    • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַטּוֹפֵל אֶת הַבָּרִיא, טָהוֹר; וְאֶת הָרָעוּעַ, טָמֵא; וְכֵן בְּחִדּוּק הַקֵּרוּיָה.“ (משנה, מסכת כליםפרק ג, משנה ה)
    • "אמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן' סולם רעוע הוה דקביע היזיקא" (תו"א על שמואל א טז ב)
    • "התדעו את הצריף הרעוע / הניצב על החוף כה בודד?" (הצריף הקטן, מאת יהודה פרדיס)
    • הרוחות העזות שנשבו העיפו את המבנה ממקומו, כיוון שיסודותיו היו רעועים.

גיזרוןעריכה

  • מקורה במילה הארמית - רְעִיעָא,רְעִיעְתָא (בבלי, מסכת תעניתדף כ, עמוד ב)
  • שורש המילה רע"ע מקבילה לשורש רצ"צ כיוון שהאות צ' בעברית מתחלפת לעתים עם האות ע' בארמית, לפיכך רעוע=רצוץ, בדומה למילים: ארץ=ארעא, ביצה=ביעא. ראו, (רעע) וראו גם (פירוש שד"ל על שמות) פסקה ו'.
  • המילה רעוע כלשונה, אינה מופיעה במקרא, אך נגזרותיה השונות המעידות על חוסר יציבות וסיכוי להתמוטטות מופיעות שם:
רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ“ (ישעיהו כד, פסוק יט)
תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל“ (תהלים ב, פסוק ט)
וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב“ (מיכה ה, פסוק ה)

פרשנים מפרשיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש רעע א
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הסבת פֶּגַע, אי-היטיבות
גזרה גזרת ע"ע
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש ר־ע־ע א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעליםעריכה

ר־ע־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רַע רַע יֵרַע רַע לָרֹעַ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרַע מֵרֵע יָרֵעַ הָרַע לְהָרַע
הֻפְעַל הוּרַע מוּרָע יוּרַע -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל