יַצִּיבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יציב
הגייה* yatsiv
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש י־צ־ב
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות נ׳ יַצִּיבָה; ר׳ יַצִּיבִים; נ"ר יַצִּיבוֹת; יַצִּיב־
  1. לשון חז"ל עומד איתן, קבוע, שאינו נתון לשינויים.
    • גשר החבלים יציב, וניתן לצעוד עליו ללא כל חשש.
    • הפצוע מאושפז במצב קשה אך יציב.
    • לאחר ההפיכה נעשה המצב במדינה יציב.
  2. עברית חדשה אזרח, תושב קבע
  3. עברית חדשה [כימיה] שאינו מתפרק למרכיביו.
    • אטומים גדולים נוטים להיות יציבים פחות.
  4. עברית חדשה [ביולוגיה] עמיד בתנאי עקה.
    • ישנן צביעות כימיות המיועדות לגילוי חיידקים יציבים בחומצה.
    • החלבון יציב גם בטמפרטורה של חמישים מעלות צלזיוס.
  5. עברית חדשה [ביולוגיה] בהשאלה (2): בעל חיים היושב דרך קבע בארץ, שאינו נודד.
    • הפשוש הוא ציפור שיר יציבה בארץ־ישראל, והוא מקנן בתקופת האביב.

גיזרוןעריכה

במובנה הראשון נוצרה המילה מהשורש י־צ־ב במשקל קַטִּיל, בדומה למילה הארמית יַצִּיבָא -אזרח. במשנה מופיעה המילה רק כחלק מן הביטוי "אמת ויציב". משמעויות נוספות של המילה בארמית עשו את דרכן גם לעברית החדשה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • רבים שוגים ומטים בדיבורם את המילה יַצִּיב בחיטוף התנועה שעל היו״ד הראשונה, כאילו הייתה במשקל קָטִיל.

ראו גםעריכה

השורש יצב

השורש י־צ־ב הוא שורש מגזרת חפי"צ.

נטיות הפעליםעריכה

י־צ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִצַּב נִצָּב -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִצִּיב מַצִּיב יַצִּיב הַצֵּב לְהַצִּיב
הֻפְעַל הֻצַּב מֻצַּב יֻצַּב -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּב מְיַצֵּב יְיַצֵּב יַצֵּב לְיַצֵּב
פֻּעַל יֻצַּב מְיֻצַּב יְיֻצַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַצֵּב מִתְיַצֵּב יִתְיַצֵּב הִתְיַצֵּב לְהִתְיַצֵּב