הִכָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היכה
שורש וגזרה נ־כ־י/ה
בניין הִפְעִיל
  1. הניף, בדר"כ את ידו, עם כלי אחוז בה או לאו- והטיח בגוף בדר"כ בהפעלת בכוח מה.
    • ”וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל“ (במדבר כב, פסוק כז)
    • ”הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם“ (ישעיהו נח, פסוק ד)
    • וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
    • ”כֹּה אָמַר ה' אלדים הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר אָח“ (יחזקאל ו, פסוק יא)
    • ”הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ“ (תהלים עח, פסוק כ)
    • ”ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ה, משנה טו)
    • המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה, והחובל בחבירו בשבת, פטור מכולן, מפני שהוא נדון בנפשו“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ח, משנה ה)
  2. הביא נזק כליון או מוות.
    • וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם“ (תהלים קה, פסוק לג)
    • הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ“ (דברים יג, פסוק טז)
    • ”בְּיוֹם הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי“ (במדבר ח, פסוק יז)
    • ”הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כב)
    • ”וַיֹּאמְרוּ תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג“ (שמואל ב׳ יד, פסוק ז)
    • ”וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת עָמְרִי“ (מלכים א׳ טז, פסוק טז)
    • ”וּבָא וְהִכָּה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב“ (ירמיהו מג, פסוק יא)
  3. לשון חז"ל משמעות משוערת השמיע קולו למרחק רב[1].

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית. משמעות 1 פחות מצויה במקורות ולאור משמעותו הרחבה של השורש נראה שהיא השאלה ממשמעות 2 העיקרית -לשון חסרון כליון.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: beat‏, hit‏‏‏‏

מובאות נוספותעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לא מצוי במובן זה. במובאה זו מפרשים שמתייחס לאדם בקולו או לחליל.ראו גם הכה גלים ניב בימינו בעל משמעות קרובה
השורש נכה

השורש נ־כ־ה הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

נ־כ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
נִפְעַל נִכָּה נִכֶּה יִנָּכֶה הִנָּכֵה לְהִנָּכוֹת
הִפְעִיל הִכָּה מַכֶּה יַכֶּה הַכֵּה לְהַכּוֹת
הֻפְעַל הֻכָּה מֻכֶּה יֻכֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל נִכָּה מְנַכֶּה יְנַכֶּה נַכֵּה לְנַכּוֹת
פֻּעַל נֻכָּה מְנֻכֶּה יְנֻכֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכָּה מִתְנַכֶּה יִתְנַכֶּה הִתְנַכֵּה לְהִתְנַכּוֹת

הֻכָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־כ־י/ה
בניין הֻפְעַל
  1. (יש לשכתב פירוש זה): סביל
    • ”וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא “ (במדבר כה, פסוק יד)
    • ”וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ“ (שמות ה, פסוק טז)
    • ”עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי“ (ישעיהו א, פסוק ה)
    • הֻכָּה אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן“ (הושע ט, פסוק טז)
    • ”בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר“ (יחזקאל לג, פסוק כא)
    • ” וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה“ (ישעיהו נג, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • צורת הסביל של הִכָּה לעיל. במקרא פעם אחת בכתיב מלא: הוּכָּה כָעֵשֶֹב ויבש לבי כי שכחתי מאכול לחמי“ (תהלים קב, פסוק ה).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה