פרוק

יש להוסיף לדף זה את הערך: פָרוּק.

פָּרוּק א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פרוק
הגייה*	paruk
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	פ־ר־ק
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ פְּרוּקָה, פְּרוּקַת־; ר׳ פְּרוּקִים, פְּרוּקֵי־; נ"ר פְּרוּקוֹת; פְּרוּק־

1. לשון חז"ל שהסירו ממנו מטען.

   • ”וכן שתי ספינות שהיו באות זו כנגד זו אחת פרוקה ואחת טעונה“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ב, הלכה י)
   • כל הסחורה כבר פרוקה מהבוקר והמשאית עומדת ריקה
   • המצבר פרוק ממחצית תכולתו.

2. עברית חדשה מופרד לחלקים שונים.

   • ”ותהי להם העגלה פרוקת־הדפנות כרכש־ברזל להסיע אבן גדולה וכל סלע“ (המלחמה באבני ה"שיון", מאת עבר הדני, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ועולה החלוץ ומושך בעול מחרשה עתיקה ופרוקה כעם“ (ז' שְׁנֵיאוּר, מאת שלום שטריט, בפרויקט בן יהודה)
   • ”את קצות רגליה הפרוקות נועצת היא בבטנו של הכובש לשעה ובאייל הודפתו מבשרה.“ (מסע כלולות, מאת יצחק אורן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• פעול מן הפועל פָּרַק.

צירופים

• פרוקי רגליים (2)

ניגודים

• טעון (1)
• מפורק (2)

תרגום

• אנגלית: dismantled‏‏‏‏

ראו גם

• פריקה

פֵּרוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פירוק
הגייה*	peruk
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ר־ק
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. הפרדה של דבר לחלקיו עפ"ר באופן שניתן לחברו מחדש באותה דרך

   • עם פירוקה של המפלגה
   • עזור לי בפירוק השולחן

2. [ארמית] מענה לקושיה

גיזרון

• שם הפועל פֵּרֵק-פֵּרַק
• מארמית פירוק

מילים נרדפות

• הפרדה (1)
• תרוץ (2)
• ישוב (2)

ניגודים

• הרכבה
• חיבור
• איחוד

תרגום

• אנגלית: disassembly‏‏‏‏