הֵסִיר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ס־ו־ר
בניין הִפְעִיל
  1. נטל או הרחיק דבר ממקומו.
    • ”וַתָּקָם, וַתֵּלֶךְ; וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ.“ (בראשית לח, פסוק יט)
    • וְהֵסִיר יְהֹוָה מִמְּךָ כָּל־חֹלִי וְכָל־מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל־שׂנְאֶיךָ.“ (דברים ז, פסוק טו)
    • ”...וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי, וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.“ (שמואל א׳ יז, פסוק לט)
    • ”וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה אֶל־הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; אֶעְבְּרָה־נָּא, וְאָסִירָה אֶת־רֹאשׁוֹ.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ט)
    • וַהֲסִרֹתִי אֶת־שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ; וְלֹא־יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.“ (הושע ב, פסוק יט)
    • ”וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו...“ (זכריה ג, פסוק ד)
    • מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה; גַּם־תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.“ (משלי כח, פסוק ט)

גיזרון עריכה

  • לשון המקרא

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: remove‏‏‏‏


השורש סור

קטגוריה:סור (שורש)