טעון
טָעוּן א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טעון |
הגייה* | taun |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ט־ע־ן |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ טְעוּנָה, ר׳ טְעוּנִים, נ"ר טְעוּנוֹת |
- שיש עליו דבר. שנושא עליו משקל.
- ”גמל שהיה טעון פשתן“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ו, משנה ו)
- מובן ספציפי: בעל חיים מלא בצמר.
- ”גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה א)
- [צבא] מלא בתחמושת או חומר נפץ. מוכן לירי.
- עברית חדשה אדם שרגשותיו השליליים גואים בתוכו.
- לא רציתי לשוחח איתו היום כשהוא כל כך טעון אחכה למחר שירגע.
גיזרון
עריכה- פעול וגם תואר, מן טָעַן ג.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהטָעוּן ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טעון |
הגייה* | taun |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות |
- לשון חז"ל (בנסמך) זקוק שצריך לדבר אחר. שיש תנאי לקיומו.
- ”כל המיסך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ב)
- ”כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ב, משנה א)
- הציון בתעודה טעון שיפור.
- הגינה הזו טעונה טיפוח.
גיזרון
עריכה- ראו טען ב -דרש ביקש.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהטִעוּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טיעון |
הגייה* | tiun |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ט־ע־ן |
דרך תצורה | משקל קִִטּוּל |
נטיות | טִעוּנִים נ"י נ"ר טִעוּנֵי־ טִעוּנַי טִעוּנֶיךָ טִעוּנָיו טִעוּנֶיהָ |
גיזרון
עריכה- מן טען ב וטענה בלשון חז"ל.
- מילה דומה בגרסאות מסוימות לשלושה עשר מידות של דרש וְיָצָא לִטְעוֹן טְעוּן אַחֵר שהוא כעניינו מכילתא דר' שמעון בר יוחאי פ"כא פסוק יג כך הנוסחה התימנית. גרסאות נפוצות יותר טוען.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: claim