לילה

לַיְלָה (גם: לַיִל)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לילה, ליל
הגייה^*	layla
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ו־ל
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	לֵיל־; ר׳ לֵילוֹת

סן דייגו בלילה

שעות החשכה, שבין שקיעת החמה לבין הזריחה.
- ”וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.“ (בראשית א, פסוק ה)
- ”לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הוּא־הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.“ (שמות יב, פסוק מב)
- ”תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ, וִיהִי לָיְלָה; בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר.“ (תהלים קד, פסוק כ)
- ”עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.“ (שיר השירים ג, פסוק א)
- "עוד לילה עבר והירח מר/עוד לילה עבר/עוד לילה עבר ושום דבר לא נשאר/עוד לילה עבר" (עוד לילה עבר, מאת הדורבנים)
- "זה אמצע הלילה, / ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, / אז אולי אבוא מחר./תראי עננים/עכשיו צבעו עצמם אפור/בגלל המצב שלנו." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
שם פרטי לנקבה.

גיזרוןעריכה

מפרוטו-שמית: -layl*. הצורה "לַיְלָה" היא צורה מוארכת של הצורה "לַיִל" (השוו אימתה מאימה, עפתה מעיפה). השוו לשפות שמיות אחרות: אוגריתית – 𐎍𐎍 לל; פיניקית – 𐤋𐤋 לל; ארמית – לֵילָא, לֵילְיָא; ארמית סורית – ܠܹܠܝܵܐ או ܠܺܠܝܳܐ (לִלְיָא); אשורית – (𒆥𒋝 (liliātu (במשמעות "ערב")^[1]; ערבית – لَيْل (לַיְל), لَيْلَة (לַיְלַה); געז – ሌሊት lelit; תיגרית – ለይቲ lali; תיגרינית – ለይቲ läyti; אמהרית – ሌት let.