שְׁקִיעָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקיעה
הגייה* shki'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־ק־ע
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ שְׁקִיעוֹת
 
שקיעה בנהריה
  1. ירידה פסיבית בתווך נוזלי.
    • יוסי זרק אבן אל הבריכה וצפה בשקיעתה אל הקרקעית.
  2. בהשאלה מן (1): הזמן שבו השמש מתחילה לרדת מתחת לאופק בכיוון מערב.
    • "שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגָּגוֹת / אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְמַטָּה / עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת / אוֹמְרוֹת לַעֶרֶב: לַמָּה בָּאתָ?" (עֶרֶב עִירוֹנִי, מאת נתן אלתרמן)
    • לקראת הערב, צעדו זוגות האוהבים אל החוף, לצפות יחדיו בשקיעה.
  3. בהשאלה מן (2): סוף.
    • השקיעה של האימפריה הרומית החלה כבר באמצע המאה הרביעית אחרי ספירת הנוצרים.

גיזרון עריכה

מן הפועל שקע

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

שקיעת השמש

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שקיעה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שקיעה