כָּבֵד אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (בלשון חז"ל נקבה)
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
 
הכבד האנושי - תמונה מלמעלה
  1. איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים, ביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.
    • ” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ-כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא“ (משלי ז, פסוק כג)
    • ”רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת, ואינה בולעת“ (משנה, מסכת תרומותפרק י, משנה יא)
    • ” אלו טריפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, ניקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום“ (משנה, מסכת חוליןפרק ג, משנה א)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כבד

כָּבֵד בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ': כְּבֵדָה, ר"ז: כְּבֵדִים, ר"נ: כְּבֵדוֹת, נ"י: כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד (ע"ד הסגוליים)
  1. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
  2. [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.
    • בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
  3. לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.
    • ”הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן-זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים...“ (ישעיהו א, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה“ (במדבר כ, פסוק כ)
  4. קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.
    • ”וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ“ (בראשית מג, פסוק א)
    • ”הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם...“ (שמות ט, פסוק יח)
  5. בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.
    • ”וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם ...“ (בראשית נ, פסוק יא)
  6. לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
    • ”נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ“ (שמות יח, פסוק יח)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

חשוב (5)

ניגודיםעריכה

תרגומיםעריכה

  • אנגלית: heavy‏‏‏‏

כָּבֵד געריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
    • תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה, פסוק ט)
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כה)
  2. לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד, אֹזֶן, עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
    • ”הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט, פסוק א)
    • ”גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי; יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי“ (איוב כג, פסוק ב)
    • ”וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת...“ (בראשית מח, פסוק י)
  3. הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.
    • ”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג, פסוק ב)
  4. לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.
    • ”אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ; וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים“ (יחזקאל כז, פסוק כה)
  5. לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.
    • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה-וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם“ (שמות ט, פסוק ז)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.
  • בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבד [1]. פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

כִּבֵּדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל


  1. הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.
    • כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ-לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ“ (שמות כ, פסוק יא)
    • ”איזה הוא מכובד? הַמְכַבֵּד את הברייות...“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה א)
  2. הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה־מַרְאֶה.
    • ”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו-לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד (ישעיהו ס, פסוק יג)
  3. דִּבֶּר דִּבְרֵי קִלּוּסִין בְּעַד.
    • ”כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ-יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי; וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ“ (תהילים פו, פסוק ט)
  4. לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.
  5. הִגִּישׁ מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת לְאוֹרֵחַ.
  6. לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
    • ”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו, פסוק ו)

ביטוייםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערהעריכה

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כֻּבַּדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כובד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל


  1. רווח בייחוד הבינוני הָיָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערהעריכה

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כֹּבֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כובד
הגייה* koved, מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
    • כֹּבֶד-אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.“ (משלי כז, פסוק ג)
  2. לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.
    • ”פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל, וְכֹבֶד פָּגֶר...“ (נחום ג, פסוק ג)
  3. לשון המקרא קֹשִׁי.
    • ”כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.“ (ישעיהו כא, פסוק טו)

מילים נרדפותעריכה

ביטוייםעריכה

ראו גםעריכה

  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-9