כבד
כָּבֵד אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כבד |
הגייה* | kaved |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר (בלשון חז"ל נקבה) |
שורש | כ־ב־ד |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
- איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים, ביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.
- ” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ-כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא“ (משלי ז, פסוק כג)
- ”רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת, ואינה בולעת“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יא)
- ” אלו טריפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, ניקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה א)
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: כבד |
כָּבֵד בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כבד |
הגייה* | kaved |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | כ־ב־ד |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ': כְּבֵדָה, ר"ז: כְּבֵדִים, ר"נ: כְּבֵדוֹת, נ"י: כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד (ע"ד הסגוליים) |
- שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- ”וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם...“ (מלכים א׳ יב, פסוק יא)
- ”כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי; כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי“ (תהילים לח, פסוק ה)
- "כל הגלגלים, אינם לא קלים ולא כבדים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ד')
- [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.
- בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
- לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.
- קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.
- בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.
- לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
|
|
חשוב (5) |
ניגודיםעריכה
- קל (1)
תרגומיםעריכה
- אנגלית: heavy
כָּבֵד געריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כבד |
שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- ”תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה, פסוק ט)
- ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כה)
- לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד, אֹזֶן, עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
- הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.
- לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.
- לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
- בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבד [1]. פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
כִּבֵּדעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כיבד |
שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.
- ”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ-לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ“ (שמות כ, פסוק יא)
- ”איזה הוא מכובד? הַמְכַבֵּד את הברייות...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה א)
- הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה־מַרְאֶה.
- דִּבֶּר דִּבְרֵי קִלּוּסִין בְּעַד.
- לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.
- "מכבדין בין המטות אלא סדינין היו פורסין מערב יום טוב..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת ביצה, פרק ב', ט')
- "בית שמאי אומרין, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידיים" (משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ח', ג')
- הִגִּישׁ מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת לְאוֹרֵחַ.
- "...עמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ח')
- לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
- ”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו, פסוק ו)
ביטוייםעריכה
מילים נרדפותעריכה
|
ניגודיםעריכה
|
ראו גםעריכה
השורש כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֻּבַּדעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כובד |
שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- רווח בייחוד הבינוני הָיָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד.
- ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד...“ (ישעיהו נח, פסוק יג)
- "מצא שק או קופה-אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו, אינו חייב להיטפל בהן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק י"ג)
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
ראו גםעריכה
השורש כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֹּבֶדעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כובד |
הגייה* | koved, מלעיל |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ב־ד |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
- לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.
- לשון המקרא קֹשִׁי.
מילים נרדפותעריכה
ביטוייםעריכה
ראו גםעריכה
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-9