כבד
כָּבֵד אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כבד |
| הגייה* | kaved |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר (בלשון חז"ל נקבה) |
| שורש | כ־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | |
- איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים, ביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.
- ” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ-כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא“ (משלי ז, פסוק כג)
- ”רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת, ואינה בולעת“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יא)
- ” אלו טריפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, ניקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה א)
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: כבד |
כָּבֵד בעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כבד |
| הגייה* | kaved |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ': כְּבֵדָה, ר"ז: כְּבֵדִים, ר"נ: כְּבֵדוֹת, נ"י: כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד (ע"ד הסגוליים) |
- שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- ”וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם...“ (מלכים א׳ יב, פסוק יא)
- ”כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי; כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי“ (תהילים לח, פסוק ה)
- "כל הגלגלים, אינם לא קלים ולא כבדים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ד')
- [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.
- בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
- לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.
- קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.
- בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.
- לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
|
|
חשוב (5) |
ניגודיםעריכה
- קל (1)
תרגומיםעריכה
- אנגלית: heavy
כָּבֵד געריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כבד |
| שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- ”תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה, פסוק ט)
- ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כה)
- לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד, אֹזֶן, עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
- הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.
- לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.
- לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
- בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבד [1]. פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
כִּבֵּדעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיבד |
| שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.
- ”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ-לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ“ (שמות כ, פסוק יא)
- ”איזה הוא מכובד? הַמְכַבֵּד את הברייות...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה א)
- הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה־מַרְאֶה.
- דִּבֶּר דִּבְרֵי קִלּוּסִין בְּעַד.
- לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.
- "מכבדין בין המטות אלא סדינין היו פורסין מערב יום טוב..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת ביצה, פרק ב', ט')
- "בית שמאי אומרין, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידיים" (משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ח', ג')
- הִגִּישׁ מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת לְאוֹרֵחַ.
- "...עמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ח')
- לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
- ”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו, פסוק ו)
ביטוייםעריכה
מילים נרדפותעריכה
|
ניגודיםעריכה
|
ראו גםעריכה
| השורש כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֻּבַּדעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כובד |
| שורש וגזרה | כ־ב־ד, גזרת השלמים |
| בניין | פֻּעַל |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- רווח בייחוד הבינוני הָיָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד.
- ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד...“ (ישעיהו נח, פסוק יג)
- "מצא שק או קופה-אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו, אינו חייב להיטפל בהן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק י"ג)
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֹּבֶדעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כובד |
| הגייה* | koved, מלעיל |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
- לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.
- לשון המקרא קֹשִׁי.
מילים נרדפותעריכה
ביטוייםעריכה
ראו גםעריכה
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-9