זלזל

זַלְזַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זלזל
הגייה^*	zalzal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ל־ז־ל
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	ר׳ זַלְזַלִּים, נ"י: זַלְזַל־, נ"ר: זַלְזַלֵּי־, כ': זַלְזַלִּי, זַלְזַלָּהּ, זַלְזַלֵּיכֶן, זַלְזַלֵּינוּ

ענף דק ומסולסל.
- ”וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
- ”צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל-גָּדֵר וַיָּנֹם – / כֹּה יָשֵׁן אָנֹכִי:“ (צנח לו זלזל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
מקביל אל הפועל הערבי בהגיית נַזַל (نزّل) ובהוראת לרדת, להפיל. ובשל היותו ענף קטן,קצר וקל מתקשר הוא אל ההומונים המופיע לקמן:'זילזל' שהוראתו: הקטין,המעיט .

המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, כמו רוב המילים שנוצרו משורש מרובע ע"י הכפלה (לַבְלַב, קַנְקַן, תַּלְתַּל, כַּפְכַּף). כמותן מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ערך בוויקיפדיה: זלזל

התייחס בחוסר כבוד.
- "כבר ביארנו שעמי הארץ נאמנין על טהרת פרת חטאת: מפני חומרתה, אין מזלזלין בה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק א')
- "אלא הואיל ואומנותן נקלה, העם מזלזלין בהן לעולם" (משנה תורה להרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו')
בהשאלה: המעיט בערך של תופעה מסוימת.
- אנשים רבים מזלזלים בחשיבותו של אפקט החממה.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השורש ז־ל־ז־ל הוא שורש מגזרת המרובעים.