כָּבוֹדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבוד
הגייה* kavod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות נ"י: כְּבוֹד־
  1. יחס הולם בין בני אדם, שאינו פוגע ואינו מבזה.
    • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על כל אדם מפני פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו.
    • רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך. (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג)
  2. הערכה או הערצה המבוטאת בדרך כלל כלפי אדם במעמד חברתי או היררכי גבוה יותר.
    • בעבר נהוג היה להביע כבוד באמצעות השתחוות.
    • {{צט/תנ"ך|גלה כבוד מישראל
    • {{צט/תנ"ך|אי כבוד
  3. שם טוב, מוניטין, יחס חיובי אשר זוכה לו אדם בעקבות מעשיו.
    • הפללתו של חבר הכנסת רמסה עד עפר את כבודו.
  4. מילת פנייה לאדם חשוב.

מידע נוסףעריכה

  • בקרב יהודי פרס היה שגור הצירוף "חוץ מכבוד" שהיה נאמר לפני אזכור בעל חיים טמא או עניין לא נעים. לדוגמא, "...g'וּץ מֵכבוד יָך גוֹרבַה מִיגוזֹשֲט", תרגום, "...חוץ מכבוד היה עובר חתול אחד" [1].

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
  1. dignity‏‏‏‏
  2. respect‏‏‏‏
  3. honor‏‏‏‏
  • ערבית:
  1. إحْتِرام‏‏‏‏
  2. كَرامة‏‏‏‏
  • צרפתית:
  1. dignité‏‏‏‏
  2. respect‏‏‏‏
  3. honneur‏‏‏‏
  • רוסית:
  1. достоинство‏, благородство‏‏‏‏
  2. уважение‏‏‏‏
  3. честь‏‏‏‏

ראו גםעריכה

כִּבּוּדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיבוד
הגייה* kibud
חלק דיבר שם־פעולה
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ כיבודים
  1. מתן כָּבוֹד.
  2. נקיון מקום מגורים.
  3. מזון ושתיה המוגשים לאורחים בזמן הארוח.
    • הכיבוד שהוגש בארוע כלל חטיפים וגלידה בלבד.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כבוד
  ציטוטים בוויקיציטוט: כבוד
  מדריך טיולים בוויקימסע: נימוסים והליכות
השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערהעריכה

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. עזרא ציון מלמד, "מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית", לשונינו - מג, ד‎ (תמוז תשל"ט), עמ'-274