כבוד
כָּבוֹדעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כבוד |
| הגייה* | kavod |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | נ"י: כְּבוֹד־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- יחס הולם בין בני אדם, שאינו פוגע ואינו מבזה.
- חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על כל אדם מפני פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו.
- רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך. (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג)
- הערכה או הערצה המבוטאת בדרך כלל כלפי אדם במעמד חברתי או היררכי גבוה יותר.
- בעבר נהוג היה להביע כבוד באמצעות השתחוות.
- {{צט/תנ"ך|גלה כבוד מישראל
- {{צט/תנ"ך|אי כבוד
- שם טוב, מוניטין, יחס חיובי אשר זוכה לו אדם בעקבות מעשיו.
- הפללתו של חבר הכנסת רמסה עד עפר את כבודו.
- מילת פנייה לאדם חשוב.
- "אצבע אלקים הוא הרומז להרב מה עליו לעשות לעמו ולארץ אבותיו, ואין ספק כי עשה יעשה כבוד הרב את כל אשר בכחו" ("עשה ואל תשב!", אליעזר בן־יהודה)
מידע נוסףעריכה
- בקרב יהודי פרס היה שגור הצירוף "חוץ מכבוד" שהיה נאמר לפני אזכור בעל חיים טמא או עניין לא נעים. לדוגמא, "...g'וּץ מֵכבוד יָך גוֹרבַה מִיגוזֹשֲט", תרגום, "...חוץ מכבוד היה עובר חתול אחד" [1].
צירופיםעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית:
- ערבית:
- צרפתית:
- רוסית:
- достоинство, благородство
- уважение
- честь
ראו גםעריכה
כִּבּוּדעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיבוד |
| הגייה* | kibud |
| חלק דיבר | שם־פעולה |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ב־ד |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ כיבודים |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- מתן כָּבוֹד.
- תני רבי שמעון בר יוחאי: גדול הוא כיבוד אב ואם, שהעדיפו יותר מכבודו. (ערוך השולחן - הלכות כיבוד אב ואם, סימן רמ סעיף א)
- נקיון מקום מגורים.
- מזון ושתיה המוגשים לאורחים בזמן הארוח.
- הכיבוד שהוגש בארוע כלל חטיפים וגלידה בלבד.
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל שם הפעולה לפועל כִּבֵּד.
צירופיםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: כבוד |
 ציטוטים בוויקיציטוט: כבוד |
 מדריך טיולים בוויקימסע: נימוסים והליכות |
| השורש כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גםעריכה
סמוכיןעריכה
- ↑ עזרא ציון מלמד, "מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית", לשונינו - מג, ד (תמוז תשל"ט), עמ'-274