בכבודו ובעצמו

בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בכבודו ובעצמו
הגייה* bikhvodo uve׳atsmo
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. באופן אישי, בלי עזרת יועצים או שליחים. נאמר בדרך-כלל על אדם במעמד גבוה, כדי להדגיש שהוא ביצע פעולה מסוימת בלי תיווך.
    • הנשיא בכבודו ובעצמו בא לנחם את המשפחה האבלה ולהתנצל בפניה על רשלנות הרשויות.
    • המשתתפים בדיון השתתקו לפתע כאשר יושב-ראש המליאה הופיע באולם בכבודו ובעצמו וביקש את רשות הדיבור.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה