אורח
אוֹרֵחַ עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אורח |
| הגייה* | oreakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | נ׳ אורחת; ר׳ אורחים, נ"ר אורחות |
- לשון המקרא אדם השוהה במרחב הפרטי של הזולת ותחת חסותו לזמן־מה.
- ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה – לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?“ (ירמיהו יד, פסוק ח)
- ”בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.“ (איוב לא, פסוק לב)
- "אצלנו בחצר בצל עצי הזית, / באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ." (אורחים לקיץ, מאת נעמי שמר)
- "ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים אורחים" (נענע)
גיזרון עריכה
- מן א־ר־ח. אֹרַח משמעה "דרך", הפועל אָרַח משמעו "הלך בדרך", והמילה "אוֹרֵחַ" היא צורת הבינוני של פועל זה, ומשמעה "הולך בדרך". מאחר שהיה מקובל לתת לאותם אנשים לשהות בביתו של הנקרה בדרכם, הוחלה משמעות זו על המילה.
מובאות נוספות עריכה
- ”מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם – כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.“ (ירמיהו ט, פסוק א)
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- רוביק רוזנטל, אורח, באתר "הזירה הלשונית"
- אראל סגל הלוי, "אורח = אדם העובר בדרך". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ, 22/04/2007
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אורח |