חֶרְפָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרפה
הגייה* kherpa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ר־ף א
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות חֶרְפַּת־; ר׳ חֲרָפוֹת, חֶרְפוֹת־
  1. לשון המקרא פגיעה קשה בתדמית או במוניטין, היעדר כבוד.
    • ”וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם – לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עָרְלָה; כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ.“ (בראשית לד, פסוק יד)
    • ”וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת־חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק יג)
    • ”אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי; כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד.“ (ישעיהו נד, פסוק ד)
    • ”וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם, וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עוֹד...“ (יחזקאל לו, פסוק טו)
    • ”וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ; חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם.“ (תהלים כב, פסוק ז)
    • ”הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים עט, פסוק ד)
    • ”וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.“ (דניאל יב, פסוק ב)
    • "מְכוֹרָה שֶׁלִי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה – / לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר; / רַק אַחַת בַּעלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה / וּגְנוּתֵךְ, חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר." (מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי , מאת לאה גולדברג)

גיזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא. מגזירון הפועל חֵרֵף

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

חֻרְפָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חורפה
הגייה* khur-pa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ר־ף ג
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות ר׳ חֻרְפּוֹת; חֻרְפַּת־, ר׳ חֻרְפּוֹת־
  1. עברית חדשה להב, קצה הסכין החותך, חוד המקדח.
    • להב חיתוך בעל חורפה ישרה וחדה, יחתוך תמיד בנקודה בו הוצב, ובקו אותו מכוונת יד החותך (הסבר הניתן לגבי מכונות חיתוך)

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה