דראון

דֵּרָאוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דראון
הגייה^*	dera'on
חלק דיבר	שם עצם מופשט
מין	זכר
שורש	ד־ר־א
דרך תצורה	משקל קִטָּלוֹן
נטיות	ר': דִּרְאוֹנוֹת, נ"י: דִּרְאוֹן, נ"ר: דִּרְאוֹנוֹת-, כ': דִּרְאוֹנִי, דִּרְאוֹנוֹ, דִּרְאוֹנָן; דִּרְאוֹנוֹתֵינוּ, דִּרְאוֹנוֹתַי, דִּרְאוֹנוֹתֵיהֶם^[1]

בוז, מיאוס.
- ”וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר“ (ישעיהו סו, פסוק כד)
- "כל גאה וְגָאוֹן/ ורוע מַשָּׁאוֹן/ דחה דחו לְדֵרָאוֹן..." רב סעדיה גאון, "אשא משלי", שער א"ה, בית י'

↑ האות הגרונית, היא האות הראשונה בשורש, גורמת לתשלום דגש רק בצורת היחיד נפרד, ביתר הנטיות בא תחת הצירה חיריק כתנועה קצרה לפני תנועה סגורה.