דראון
דֵּרָאוֹן עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דראון |
הגייה* | dera'on |
חלק דיבר | שם עצם מופשט |
מין | זכר |
שורש | ד־ר־א |
דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
נטיות | ר': דִּרְאוֹנוֹת, נ"י: דִּרְאוֹן, נ"ר: דִּרְאוֹנוֹת-, כ': דִּרְאוֹנִי, דִּרְאוֹנוֹ, דִּרְאוֹנָן; דִּרְאוֹנוֹתֵינוּ, דִּרְאוֹנוֹתַי, דִּרְאוֹנוֹתֵיהֶם[1] |
- בוז, מיאוס.
- ”וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר“ (ישעיהו סו, פסוק כד)
- "כל גאה וְגָאוֹן/ ורוע מַשָּׁאוֹן/ דחה דחו לְדֵרָאוֹן..." רב סעדיה גאון, "אשא משלי", שער א"ה, בית י'
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: contempt, shame, abhorrence
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ האות הגרונית, היא האות הראשונה בשורש, גורמת לתשלום דגש רק בצורת היחיד נפרד, ביתר הנטיות בא תחת הצירה חיריק כתנועה קצרה לפני תנועה סגורה.