פתיחת התפריט הראשי

בִּזָּיוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביזיון
הגייה* bizayon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ז־ה
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות ר׳ בִּזְיוֹנוֹת; בִּזְיוֹן־, ר׳ בִּזְיוֹנוֹת־
  1. אי-כבוד, חרפה, זלזול בכבוד, פגיעה ברגישות מסוימת.
    • וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. (אסתר א יח)
    • תני בר קפרא: שלא לנהוג בקרשים[1] בזיון. (תלמוד ירושלמי, פרק יא, הלכה ב)
    • הכשלון הזה הוא בזיון שלא ישכח.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. של המשכן