בזיון
בִּזָּיוֹן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ביזיון |
| הגייה* | bizayon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ז־ה |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ בִּזְיוֹנוֹת; בִּזְיוֹן־, ר׳ בִּזְיוֹנוֹת־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- אי-כבוד, חרפה, זלזול בכבוד, פגיעה ברגישות מסוימת.
- וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. (אסתר א יח)
- ”הרי אמרה תורה [1] לא תעלה במעלות על מזבחי ק"ו לדרך בזיון [2] וגלח הנזיר.“ (בבלי, מסכת נזיר – דף מה, עמוד א)
- תני בר קפרא: שלא לנהוג בקרשים[3] בזיון. (תלמוד ירושלמי, פרק יא, הלכה ב)
- אַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן (מתוך התפילה)
- הכשלון הזה הוא בזיון שלא ישכח.
גיזרון עריכה
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: disgrace, ignominy
- יידיש: שאנד, שאנדע, פארשעמונג (הגייה: shand, shande, farshemung)
- ערבית: إزْدِراء, إحْتِقار
ֲ