כפר
כְּפָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כפר |
הגייה* | kfar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־פ־ר ד |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ כְּפָרִים; כְּפַר־, ר׳ כְּפָרֵי־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- יישוב קטן. בדר"כ של חקלאים ועובדי אדמה ומשולב בשדות.
- ”וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כה)
- ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים“ (שיר השירים ז, פסוק יב)
- ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
גיזרון
עריכה- מארמית: כְּפַר, כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 (kapru). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: ܟܲܦܪܵܐ (כַּפְרָא); ערבית: كفر (כַּפְר); אבלאית: kaparu.[1]. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.[2]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כפר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפרים |
סימוכין
עריכהכֹּפֶר א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כופר |
הגייה* | kofer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־פ־ר ב, גזרת השלמים |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | כֹּפֶר־ |
- לשון המקרא תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.
- ”אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו“ (שמות כא, פסוק ל)
- ”וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת“ (במדבר לה, פסוק לא)
- ”שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם כופר, ותם - פטור מן הכופר“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ה)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהכֹּפֶר ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כפר |
הגייה* | kofer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־פ־ר ג, גזרת השלמים |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) מין חומר, סוג של זפת.
- לשון המקרא צמח מסדרת ההדסאים, אשר מפיקים ממנו צבען המכונה חינה.
- ”אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.“ (שיר השירים א, פסוק יד)
- ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יג)
- ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ו)
גיזרון
עריכה- 1. גזור מהפועל כָּפַר ב. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג כחל לכְחוֹל בו פני נשים.
- מקביל לערבית: كُفْر (כֻּפְר) - זפת.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כופר לבן |
טקסונומיה בוויקימינים: Lawsonia inermis |
כָּפַר א
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כפר |
שורש וגזרה | כ־פ־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל (כפר ב) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.
- ”כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, הַכּוֹפֵר חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה ד)
- ”'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא בכופרים: בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך“ (בבלי, מסכת ערובין – דף כא, עמוד ב)
- ”הוא כפר בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צ, עמוד א)
גיזרון
עריכה- מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) במשמעות דומה.
- ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: deny
כָּפַר ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כפר |
שורש וגזרה | כ־פ־ר ג, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא טייח, מרח בחומר לכיסוי.
גיזרון
עריכה- יש שהבינו שהפועל גזור מהשם כֹּפֶר - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל.
- מקביל לאכדית: kapāru - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) - לכסות.
ראו גם
עריכהכִּפֵּר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כיפר |
שורש וגזרה | כ־פ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא ביטל חטא שבוצע בעבר.
- ”וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו)
- ”וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.“ (במדבר טו, פסוק כה)
- "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)
- לשון המקרא כִּפֵּר פָּנִים - הסיר כעס.
גיזרון
עריכה- 1. מקביל לערבית: كَفَّرَ (כַּפַרַ) - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: kapāru - לקנח, לנקות, לטהר. kupartu - זיקוק. ארמית: כפר - קינוח.
- 2. יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru.
פרשנים מפרשים
עריכה- בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "אכסה[דרוש מקור] פניו" - ”כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה“ (בראשית לב, פסוק כ) .
- בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה ”מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות“ (בבלי, מסכת כתובות – דף י, עמוד ב)
- הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"ככסה על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף".
- הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "חטאת", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "חטא" [1] .
- מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו).
מידע נוסף
עריכה- חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: atone
מידע נוסף
עריכה- כִּפֵּר, דִּבֵּר, וכִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).
ראו גם
עריכהכֻּפַּר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כופר |
שורש וגזרה | כ־פ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא שביטלו חטא שביצע.
- ↑ מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה