קֶרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרת
הגייה* keret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות
  1. לשון המקרא מקום מושב בני אדם גדול ומבוסס. עיר.
    • ”לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה“ (משלי ח, פסוק ג)
    • ”בַּמִּזְרָח זוֹרֵחַ וֶרֶד / מְטַרְטֶרֶת חֲצוֹצֶרֶת / כָּל הַקֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת / אוֹר!“ (מחנה קיץ, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "מִיַּם סוּף עַד יַם כִּנֶּרֶת; / בַּקִּבּוּץ, בַּכְּפָר, בַּקֶּרֶת; / זֶהוּ זֶה וְלֹא אַחֶרֶת" (זֶהוּ זֶה, מאת אהוד מנור)

גיזרון

עריכה
  • ר' קריה
  • בלשון מואבית, קר - בהוראת "עיר" [1], [2].

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

קֶרֶת קִרְיָה וקַרְתָּנִי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 24 ביולי 2018

הערות שוליים

עריכה
  1. חיים רבין שפות שמיות. ירושלים מוסד ביאליק תשנ"א - 1991, עמ' 75
  2. ויתכן כי הפועל המקראי ”קַרְקַר“ (במדבר כד, פסוק יז), מתקשר עם התיבה המואבית המצויה בגזרון המילה "קרת", ושחבויה בפועל העברי :עירער ע"פ: עיר+ערה