קַרְתָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרתן
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קְטַלְתָּן
קרת + ־ָן
נטיות נ׳ קַרְתָּנִית, ר׳ קַרְתָּנִים נ"ר קַרְתָּנִיּוֹת
  1. לשון חז"ל תושב הכפר, החי בישובו וממעט לצאת ממנו.
    • ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִירוּשַׁלְמִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִירוּשָׁלָיִם.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ו, משנה ד)
  2. בהשאלה: אדם צר אופקים, שאינו בן תרבות.
    • ואם כן, הרי הדבר חמור הרבה יותר: לא בכמה קרתנים מדובר, אלא ברובו של הציבור. יש כאן חולי בסיסי של החברה שלנו, שהשם הזר מושך יותר.
      (ארי אבנר, הַלָּעוֹזוֹת החדשים באתר האקדמיה ללשון העברית, פברואר 2012)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה