Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שוֹלָל.

שָׁלָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלל
הגייה* shalal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ל
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות שְׁלַל־
  1. רכוש־האויב שהמנצח לקח לעצמו, לאחר שגבר עליו בקרב.
    • ”אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.“ (שמות טו, פסוק ט)
    • ”כָּל-הוֹן יָקָר נִמְצָא; נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל.“ (משלי א, פסוק יג)
    • ”רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ – תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ.“ (דברים כ, פסוק יד)
  2. בהשאלה: שפע, אוצר רב.
    • ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.“ (שופטים ה, פסוק ל)
    • בארכיון המדינה מודים: שלל פריטים היסטוריים מחכים במחסנים, ואיש לא יודע מה יש בהם. (עופר אדרת, "". ‏הארץ‏, 04.09.15)
  3. לשון חז"ל תפירה הנועדת לחיבור זמני של בגדים.

גיזרוןעריכה

  • (3) רא"ש (בפירושו למשנה בפרה) אמר שהוא שווה למשמעות (1), שהשורש ש־ל־ל משמעו קיבוץ ואסיפה, והרכוש של האויב בדרך כלל מקובץ למקום אחד. קוהוט (ערוך השלם, שלל) אמר שהוא מערבית: شـل. ואמר שהמשמעות המקורית היא "חיבור יחד". יתכן שיש קרבה לשורש ש־ל־ש־ל (שלשלת), וכמו שמצינו בלשון חז"ל: וחוזר ורואה כת של זקנים שלולים בשלשלאות ונותן את צוארו עליהם (איכה רבה, פתיחתא לד).
  • (4) נראה שהוא במשמעות של מאגר, אוצר. קוהוט הסביר שהוא כמו (3) שהביצים שם מחוברות על ידי גידים.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

שָׁלַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שלל
שורש וגזרה שׁ־ל־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא לקח בכח רכוש של אחרים.
    • ”בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת“ (ישעיהו י, פסוק ו)
    • ”אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ“ (זכריה ב, פסוק יב)
    • "שופט אוטומטי שלל לי רשיון / לעורך דין מכאני שלשלתי אסימון / בחריץ הפה" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
  2. מנע ממישהו זכות מסוימת, או גישה למשהו.
  3. קבע כי הטענה אינה נכונה.
    • "שר האוצר שלל את דברי הביקורת על ההיטלים העקיפים בציינו כי הללו משמשים לספיגת רווחים מוגזמים." ("למרחב", 26 בנובמר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  4. לשון חז"ל חיבר באופן זמני על ידי תפירה.
    • ”על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים“ (בבלי, מסכת מועד קטןדף כב, עמוד ב)
    • כובסים דרכם לשלול הבגדים זה עם זה הקטנים עם הגדולים כדי שלא יאבדו (רש"י, שבת מח ע"ב)

גיזרוןעריכה

  • (1-3) מקראי. מקביל לאכדית שַלַלֻ šalālu.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה