ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בז
|
הגייה* |
baz
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ז־ז
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ בַּזִּים
|
- (יש לשכתב פירוש זה): סוג של עוף דורס ממשפחת הבזיים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מפרסית: باز (בָּאז) .
- מצרית-קדומה בהגיית - בִּיקְ (או,בֵּק) bjk, מופיע בכתב חרטומים גם בצורה:
אנגלית: falcon, kestrel
ערך בוויקיפדיה: בז |
טקסונומיה בוויקימינים: Falco |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בז |
- לשון המקרא גָּזַל, שַׁד בְּחָזְקָה.
- ”וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ.“ (דברים ג, פסוק ז)
- ”לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ.“ (ישעיהו י, פסוק ב)
- ”לִשְׁלֹל שָׁלָל, וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת...“ (יחזקאל לח, פסוק ב)
- ”לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים; וּשְׁלָלָם לָבוֹז.“ (אסתר ח, פסוק יא)
- במקרא גם בא' חלף כפילות הב' בָּזָא ”אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
ערך בוויקיפדיה: ביזה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביזה |
השורש בזז
|
השורש ב־ז־ז הוא שורש מגזרת הכפולים.
ב־ז־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בַּז
|
בַּז
|
יָבֹז
|
בֹּז
|
לָבֹז
|
נִפְעַל
|
נָבֹז
|
נָבָז
|
יִבּוֹז
|
הִבּוֹז
|
לְהִבּוֹז
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבּוֹזֵז
|
מִתְבּוֹזֵז
|
יִתְבּוֹזֵז
|
הִתְבּוֹזֵז
|
לְהִתְבּוֹזֵז
|
- המטה לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות; הִתְבַּזֵּז, בָּזַז, נִבְזַז ראויות ומותרות אף הן.
- יש גם הדוגלים בזמן העבר של בניין נפעל על-דרך הצורה "נָבַז".
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בז
|
הגייה* |
baz
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ז־ז
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- הרכוש שנלקח בכוח מהמנוצחים במלחמה.
- ”וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזֲזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.“ (במדבר לא, פסוק לב)
- ”בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ, וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז...“ (ישעיהו י, פסוק ו)
- הביע יחס של זלזול מרושע.
- ”זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם“ (ישעיהו לז, פסוק כב)
- ”כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.“ (זכריה ד, פסוק י)
- ”בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.“ (משלי כג, פסוק ט)