נשר
נָשַׁר
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל התנתק ממקום חיבורו ונפל מטה
- ”אֵיזֶהוּ לֶקֶט; הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה י)
- ”עֲרָבָה [...] כְּמוּשָׁה, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ג)
- ”הוּא הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ו)
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּמִיָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזָבֶל.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ח)
- בהשאלה: [חינוך] לא החזיק מעמד במסגרתו ועזבהּ.
- לא מטפלים כראוי בנוער נושר
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהנִשֵּׁר
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישר |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ר |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל חתך והפיל
- ”איזהו עיקור המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יג, עמוד א)
מילים נרדפות
עריכהנֶשֶׁר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשר |
הגייה* | nesher |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ נְשָׁרִים; נֶשֶׁר־, ר׳ נִשְׁרֵי־ |

- עוף דורס ממשפחת הנציים, המאופיין בראשו ובצווארו חסרי הנוצות, ובתזונתו מפגרי בעלי חיים.
- ”וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת-הַנֶּשֶׁר וְאֶת-הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה.“ (ויקרא יא, פסוק יג)
- ”אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל-מוֹאָב.“ (ירמיהו מח, פסוק מ)
- ”דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר; דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.“ (משלי ל, פסוק יט)
- ”מלך שבחיות – ארי, מלך שבבהמות – שור, מלך שבעופות – נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו.“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד ב)
- [סלנג], בהשאלה: אדם המרוויח מסבלם של אחרים.
- אחרי עשר דקות של תאונה, נראו הנשרים ואירגנו תביעה משפטית.
גיזרון
עריכה- השם משותף למספר שפות שמיות; אכדית: 𒈾𒀾𒊒 (našru), אוגריתית: 𐎐𐎌𐎗 (נשׁר), ערבית: نَسْر (נַסְר), ארמית: נְשַׁר, געז: ንስር (נֵסְר). משערים שמקורה בצורה הפרוטו-שמית-מערבית *našr, ומשם הושאל גם לאכדית (שהיא שפה שמית-מזרחית). ייתכן שיש גם קשר למצרית קדומה: nrt.
- יש הסוברים שהנשר קרוי כך משום שמו הנגזר מנשירה, דהיינו "כי נשרו נוצות צווארו" והרי נאמר ”הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר“ (מיכה א, פסוק טז)
מידע נוסף
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה עוף דורס
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
- השפה העברית - נשר ועיט
- דוד טלשיר, הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים, אקדם 46 (תשע"ב), עמ' 7, באתר האקדמיה ללשון העברית
נְשָׁר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשר |
הגייה* | neshar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר' |
- לשון חז"ל עלים שניתקו מן האילן ונפלו מטה
- ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג)
גיזרון
עריכהסעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.